(1) stole my heart

~נקודת מבטה של היילי~
חזרתי מבית הספר ברגל, חברותיי אמרו שהן צריכות לארגן משהו
אני מקווה מאוד שזאת לא הפתעה ליום הולדתי ה18 שחל בעוד יומיים
אני שונאת הפתעות……. טוב לא שונאת אני פשוט לא אוהבת הפתעות
סגרתי את שער ביתנו והתקדמתי לכיוון הדלת
דפקתי פעמיים, אין מענה
דפקתי שוב, עדיין אין מענה
נאנחתי והוצאתי את המפתח ממחבואו, מתחת לשטיח
סובבתי פעמיים ופתחתי את הדלת
נעלתי ועליתי לחדרי להניח את התיק
ירדתי למטבח, היה פתק על השולחן
'היילי, יצאתי לפגישה חשובה
אחזור מאוחר יותר,
הישארי בבית לי ולאביך יש הודעה חשובה
יש לזניה במקרר
אוהבת מתוקה, שמרי על עצמך'
חייכתי ותהיתי מה ההודעה הכל כך חשובה
הוצאתי את הלזניה מהמקרר והנחתי במיקרו
מילאתי כוס מים קרים וחיכיתי
הלזניה מוכנה, הוצאתי אותה מהמיקרו, ריחות נעימים עלו ממנה
אכלתי והדלקתי את הטלוויזיה, זיפזפתי בערוצים ונעצרתי על MTV
שיר של הלהקה הבריטית, וואן דיירקשן
אני דווקא אוהבת את המקצב של השירים שלהם, הם גם נראים לא רע
התמכרתי לשיר, אני חייבת לדעת איך קוראים לו
MORE THAN THIS זה שיר די חדש, יצא לפני כמה ימים אני חושבת
השיר נגמר אבל אני המשכתי לזמזם אותו
עליתי לחדרי לעשות שיעורים, השעה הייתה ארבע וחצי
כעבור שעתיים של עבודה,
שמעתי את הדלת נפתחת למטה
"היילי?" קרא קולה של אימי וקול עקביה נשמע במדרגות
היא נכנסה לחדרי מחייכת
"רדי בבקשה לסלון, יש לנו משהו להגיד לך" היא ביקשה וסגרה בעדינות את הדלת
סגרתי את הספרים והמחברות והכנסתי לתיקי
יצאתי מהחדר וירדתי לסלון, אבי ואימי ישבו מחזיקים ידיים
"היילי, קיבלתי עבודה חדשה" התחילה אימי והביטה באבי בחיוך
"אנחנו עוברים ללונדון" אמר אבי והסתכל עליי
הייתי בשוק, פי נפער ועמדתי שם קפואה
"אבל מ,,,,מה עם יסמין, ריין, ליאור ועדן?" שאלתי בעצב,
אני לא רוצה להיפרד מהן, אנחנו ביחד מאז שעברתי לכאן
באנגליה לא היו לי ממש חברות, עזבנו כשהייתי בת 8
"אני מצטערת" אמרה אימי בהבעה מתנצלת
הדמעות התחילו לעלות, הסתובבתי ועליתי במהירות לחדרי
טרקתי את הדלת, והתפרקתי על הכרית
לא זה לא קורה…… הכל יש לי פה, חברות, סבא וסבתא
מה יהיה עכשיו? אני לא מוכנה לעזוב!
נרדמתי כשעיניי עדיין דומעות, התעוררתי למשמע לחישות
"נו תעירי אותה!" קולה של יסמין
"לא נו אולי היא תכעס?" שאלה ליאור
"אני מעירה אותה!" אמרה עדן
עדן ניערה אותי קלות, "היילי?" שאלה ברוך
"מה….?" עניתי בקול ישנוני, לחיי יבשות מהדמעות של אתמול
קמתי ושפשפתי את עיניי
ריין, יסמין, עדן וליאור עמדו מולי בפרצופים מחייכים
"בנות יש לי משהו לספר לכן…" אמרתי בעצב
"גם לנו!" הן קרנו מאושר, כמה חבל שאני עומדת להרוס את זה
"אני עוברת ללונדון…." אמרתי והסתכלתי עליהן, ציפיתי לראות פרצופים מבואסים
במקום זה הן עוד יותר קרנו מאושר, מה קורה פה?
"כמו שידוע לך ההורים שלי התגרשו…" התחילה יסמין "ואבא שלי, טוב הוא עובר ללונדון"
"ההורים שלך סיפרו לנו שאתם עוברים" אמרה ליאור
"אז החלטנו…." אמרה עדן בחיוך רחב
"אנחנו עוברות איתך!" אמרה ריין באושר
"מה… איך…..מתי?" שאלתי, בקושי עיכלתי את הבשורה
"אבא שלי קנה דירה ענקית בלונדון!" הסבירה יסמין "הוא הסכים שנגור איתו!"
"אני לא מאמינה! יואו….." אמרתי באושר
"חיבוק קבוצתי!" צעקה ליאור וכולן מחצו אותי בחיבוק
"רגע מתי אתן טסות?" שאלתי בחיוך לאחר החיבוק
"עוד שבועיים…" אמרה ריין "לא נורא! העיקר שנהיה ביחד!"
אני טסה מחרתיים, "תעזרו לי לארגן את המזוודות!" צעקתי
דחסנו את כל בגדיי, חוץ מבגדים ליומיים הבאים ולטיסה כמובן, לארבע מזוודות ענקיות
את כל שאר האקססוריז, הקרמים והבשמים בתוך מזוודה אחת ענקית
את הלפטופ שלי לתיק הטיסה
נאנחנו ונשכבנו על מיטתי,
התחלנו לארגן בבוקר, עכשיו השעה "23:30??" צרחה עדן
"אמא שלי תהרוג אותי!" קפצה ריין
"אמא שלי גם ככה הורגת אותי…" מלמלה יסמין, "מה שאלתי?" אבל שמעתי היטב
"כלום, אמרתי שאמא שלי תדאג" אמרה יסמין
"אני יכולה להישאר לישון אצלך?" שאלה ליאור בתקווה
"אני חושבת שכן, מרשים לך?" שאלתי את ליאור
"כן,הרגע אמא אמרה לי" היא הסבירה
"טוב אנחנו זזות!" אמרה עדן וחיבקה אותי ולאחר מכן את ליאור
יסמין וריין חיבקו אותנו גם הן ויצאו מחדרי
"טוב היילי, אני צריכה בגדים" אמרה ליאור בחיוך
"אני יהרוג אותך! עד שסידרנו במזוודות…." אמרתי והגשתי לה ג'ינס בהיר משופשף, גופייה לבנה וחולצה נופלת ורודה, היא נכנסה להתקלח
פתחתי את הלפטופ, אני לא מאמינה! הלהקה ההיא, הם גרים בלונדון
מעניין אם…… לא אין סיכוי…….. אני אפגוש אותם?