Take Me Home-פרק 2.

~הפרק מוקדש לאהבת חיי,שני~
"אמילי,התעוררי" אמרה ג'מה וניערה אותי קלות "בסדר" אמרתי והלכתי לחדר האמבטיה שלי,זה היה די מוזר שיש לי חדר אמבטיה משלי.
צחצחתי את שיניי,וחזרתי לחדרי. התלבשתי במהירות, בחרתי גופיה לבנה,מכנס ג'ינס גבוה וקרדיגן בצבע תורכיז,ונעלתי נעלי סופרה עם עקב קטן בצבע לבן..
"קדימה אמילי,אנחנו צריכים ללכת לסבתא" אמרה ג'מה, "זה בסדר?" שאלתי והצבעתי על בגדיי "זה מצוין", היא אמרה וחייכה חיוך חם ואוהב.
נסענו לסבתא,ז"א אן, כעבור שעה הגענו. "שלום" אמרה אן בהתלהבות "תראי אותך,כל כך יפה" היא אמרה וחבקה לי,הסמקתי "תודה רבה,אן" השבתי בבושה "קראי לי סבתא" היא אמרה וחייכה,נכנסנו לביתה והתיישבנו בסלון "הארי" ג'מה צעקה ובחור מתולתל,לבוש במכנס טרנינג וחולצה בידו ירד "מה?" הוא שאל מעוצבן "תשתוק ובוא לכאן" היא אמרה עצבנית "מי היפה הזאת?" הוא אמר והסתכל עליי "אחיינית שלך" אמרה אן ואני ציחקקתי "הוו.." הוא אמר ולבש את חולצתו "שלום אמילי" הוא אמר ולחץ את ידי "שלום הארי" אמרתי, המבוגרים החלו לדבר ביניהם "אמילי,את רוצה לבוא איתי לסיבוב?" שאל הארי, הנהנתי להסכמה "ג'ם,אני לוקח את אמילי לסיבוב" אמר הארי לג'מה "בסדר,אבל בלי שטויות הארי!" הזהירה אותו ג'מה.
יצאנו לשכונה והוא נכנס לרכבו "קדימה בואי" הוא אמר,נסענו ואלפי בנות התחילו לרוץ אחרינו "מי אלו?" שאלתי מפוחדת "אלה דיירקשניות,הן מעריצות את הלהקה שלי,וואן דיירקשן" הוא אמר רגוע,כאילו זה דבר נורמלי.
"אמילי,מאיפה באת?" הוא שאל, השפלתי ראשי והסמקתי "מהרחוב.." אמרתי בלחש ובושה "את בטוחה,לא שמים לב,את כל כך מנומסת" הוא אמר "כן,זה בשביל ג'מה,אני משתדלת להיות מישהי שונה ממי שהייתי,בלי לקלל,בלי להרביץ,בלי החבורה.." אמרתי בשקט "הייתה לך חבורה?" הוא שאל "עד גיל 13,עזבתי אותם.." אמרתי מבוישת "למה?" הוא אל מסוקרן "כי הם פגעו בי,היה לי ביטחון איתם אבל כשהבוגרים היו משתכרים זה היה מפחיד!" אמרתי ופלאשבקים החלו "מה למשל?" הוא שאל,הבשלתי את שרוול חולצתי והראתי לו חתך ארוך "פעם,כשג'יי,מנהיג החבורה השתכר הוא בא אליי ואמר 'אם,את נורא יפה' והתקדם, 'נשקי אותי' הוא הורה,אך פחדתי, לכן הסתרתי את פניי בין ברכיי,הוא לקח את האולר שלו וחתך את שרוול חולצתי, ידעתי שהוא יכול להרוג אותי אז הרמתי את פניי והוא נישק אותי,אחרי דקה הוא כבר התעלף בגלל שהוא שתה יותר מדי.." אמרתי ודמעתי תוך כדי, הארי חיבק אותי חזק "אל תדאגי,את הרחק מהם" הוא אמר "ואז פשוט ברחתי,הגעתי לבית יתומים הכירו בי כיתומה,אך לא הכניסו אותי לבית היתומים.. גרתי בחורשה,ברחוב, אבל באמת השתקמתי אז,אפילו למדתי, פיזיקה,מתמטיקה,ספרות,ועוד המון.." אמרתי שאני עוד מחופרת בחזהו ובוכה "אני מעריץ אותך אמילי" אמר הארי וחייך..
"אבל בבקשה,אל תספר לג'מה,אני לא רוצה שהיא תדע כלום על העבר שלי,זה התחלה חדשה בשבילי"
אמרתי והרפיתי מחיבוקו, "שתדעי ג'מה היא אמא מדהימה,היא רואת חשבון והיא גומרת לעבוד בשלוש כן היא תבלה איתך המון,היא ממש זורמת ולא קשוחה ואני הדוד הכי טוב בעולם,אני תמיד קונה מתנות ועכשיו אקנה לך את כל המוצרים של הלהקה שלי!" הוא אמר "סליחה,אבל אני לא יכולה זה טרחה רבה מדי.." אמרתי "אוי שקט,אני מקבל את כל הדברים האלו בחינם.." הוא אמר ומשך אותי לחנות שכולה מלאה בתמונות שלו ושל להקתו, הוא הביא לי חולצה,טרנינג,טרנינג מחובר, דיסקים,אוזניות,קופסאות אוכל,שרשראות וצמידים,נעליים,תיק,תכשיטים,ועוד המון דברים "איך את כל הדברים האלו נתנו לך בחינם?" שאלתי כשחזרנו לבית "בלעדיי לא היו כל הדברים האלה" הוא הסביר, פתאום החלה סופה כבדה,הארי מיהר לבית והגענו תוך דקות ספורות,נעלנו את הדלתות ולא היה אפשר לצאת..