אהבה מחוץ לחוק – פרק 11

-נקודת מבטה של לוריאן-
פתחתי את האלבום על העמוד הראשון .
המון תמונות מסודרות לפני הסדר של זוג צעיר שרק עכשיו התחתן .
הבחורה לבשה שמלה לבנה מדהימה , מחוך צמוד והחצאית ארוכה וצמודה , כל הגב תחרה לבנה עדינה וגם בשרוולים .
השיער השחור שלה אסוף בתסרוקת מסובכת על קודקודה , בענייה מבט מאוהב המביט אל אהובה העומד לצידה בטוקסידו לבן ובפפיון תואם .
מאחוריהם נשקף רקע מדהים של שקיעה וים כחול , הגלים התנפצו על החול הצהוב שעליהם עמד הזוג שלובי ידיים .
הם נראו כול כך מאושרים .
בהייתי בתמונה הזאת במשך המון זמן , זה העלה את געגועי להוריי .
בקושי עיקלתי את העניין שהם מתים ושאני לא יראה אותם יותר לעולם .
הזוג הצעיר בתמונה היו הוריו של קייל .
ענייה הכחולות ירוקות השקיפו אהבה ורוך אל עבר עיניו החומות של אהובה .
האושר הנובע מהתמונה חימם לי את הלב בקור המקפיא הזה .
יש בניהם אהבה אמתית וטהורה וזה נשקף מבעד לתמונה הבודדה הזאת .
השמש כבר התחילה לזרוח בשמי פריז הקפואים , השלג חדל מלרדת והגשם השוטף תפס את מקומו .
קמתי מהספה והתישבתי ישיבה מזרחית ליד הארונית המלאה אלבומי תמונות .
החזרתי את האלבום הירוק ושלפתי אלבום אחר עם כריכה כחולה .
פתחתי את האלבום הכחול וראיתי תמונות של קייל בצעירותו .
הוא ניראה ילד כזה חמוד , יושב על דשא ירוק משחק עם טרקטור צהוב , ועל פניו חיוך גדול ומאושר .
"מה קרה לחיוך הזה?" שאלתי בקול רם את עצמי .
"גדלתי" שמעתי קול מוכר מאחוריי .
הסתובבתי וראיתי את קייל כורע ברך לצידי ופניו קרובות אל שלי .
התרחקתי מעט , "איפה היית ?" שאלתי אותו מחזירה את האלבום הכחול בחזרה אל הארונית החומה .
הוא נתן לי את ידו ועזר לי לקום מהרצפה .
"הלכתי לקנות לאכול" אמר וסימן עם ראשו על השולחן המלא שקיות .
"איזה חנות מצאת פתוחה בחמש לפנות בוקר?" שאלתי .
"יש חנות שפתוחה 24 שעות ביממה בהמשך הרחוב" אמר .
התיישבנו ליד השולחן ואכלנו מהאוכל שקייל קנה .
רק עכשיו הבחנתי בזה , קייל ללא חולצה ונוטף מים .
"יורד בטח גשם ממש חזק " אמרתי ודחפתי חתיכת לחם מתוקה לפי .
הוא חייך והמשיל לאכול .
"עוד מעט יהיה הפוגה ואני יוכל להחזיר אותך למסעדה " אמר לי .
"אה נכון" מלמלתי והמשכתי לאכול .
*
-נקודת מבטו של קייל-
היא נשמעה טיפה מבואסת כאילו לא רצתה ללכת , כאילו היא רוצה להישאר בבית הזה .
"מה נעשה אחר כך?" שאלה "הרי אנחנו משתפים פעולה וכול זה " .
"לא יודע" משכתי בכתפיי , "כנראה שנמשיך עם העקבות עד שנמצא את סמואל " .
"באיזה מלון אתה מתארח ?"שאלה אותי . "במרכז העיר" אמרתי .
"אולי כדאי שתעבור אל המלון שלי ככה נוכל להיות בקשר ויהיה לנו יותר קל לשתף פעולה " אמרה .
"טוב" עניתי קצרות והמשכתי לאכול , היא נראתה מרוצה והמשיכה לאכול מלחמניית הגבינה שאחזה בידיה הקטנות .
"מה קרה לאימא שלך?" שאלה אותי לפתע .
"מתה לפני המון שנים" אמרתי לה , "כן אבל מה היה לה ?" שאלה לוריאן.
"חלתה" עניתי ולא הוספתי פרטים נוספים .
היא לא אמרה דבר והמשיכה לאכול .
"קניתי גם בקבוק אלכוהול" הוצאתי את בקבוק הוודקה המלא בנוזל שקוף מאחד השקיות שעמדו על השולחן .
היא הניחה את האוכל מידיה וחטפה מידי את הבקבוק , "תביא לי קצת" אמרה בקול ילדותי .
הוצאתי שני כוסות זכוכית נקיות מהארון במטבח ומילאתי אותן כמעט עד הסוף בנוזל החריף .
"בואי נעשה את זה מעניין" אמרתי , "בואי נשחק משחק " .
"איזה משחק?" שאלה .
" 'לעולם לא' מכירה ?" אמרתי . "לא" ענתה .
"אני אומר נגיד 'לעולם לא רכבתי על אופנוע' ואם רכבתי אני שותה אם לא רכבתי אני לא שותה
הבנת ?" שאלתי .
"בערך" אמרה .
נתתי לה את אחת הכוסות המלאות בוודקה .