כאב שמח

"תעזוב אותי!" צרחתי בפעם האלף, גרוני כבר ניחר, והדמעות כבר לא יכלו לזלוג, ידיו דגדגו את גוםי, נוגעות בי, עייניו נצצו בפראות.
"לא, אני לא!" הוא אמר במין שמחה, אבל שמחה אמיתית. עצם העובדה שזה שימח אותו גרמה לי כמעט להקיא.
"תעזוב כבר!" נופפתי בידי, מנסה לסלק את מגעו מגופי. הוא דחף אותי אל הקיר הקר, הגב שלי נחבט, ראייתי התערפלה. ראשי כאב שצורה בילתי נסבלת. ידיו המשיכו לדגדג אותי, התפתלתי בפאניקה, פי צעק כול מיני דברים, מבקשות ועד קללות ואיומים, אבל לא יכולתי לעשות גבר, כול ידע בקשר למה שידעתי בהגנה עצמית פרח מוחי כמה שניסיתי להיזכר, הוא התחיל להוריד את ג'קט העור השחור שלי, נשכתי באינסטיקנטיות את ידו, שעברה קרוב אל פי בניסיון להעיף את הג'קט כמה שיותר רחוק, טעם של דם מתכתי מילא את פי, עייני דמעו, אבל נכחתי לדעת שאים ביכולתי לעשות דבר.
"אני אוהב אותך" מלמל הצעיר, בוהה בדם שניגר מידו בהיפנוט, אך גם באותו הרגע נוג בגופי בחושניות.
"די כבר!" צווחתי ודרכתי על רגלו, עייניו נצצו בפראות, הכאב לא הזיז לו, נחתתי על הרצפה, חזרת כוחות, שיערה פרוע, ועייניו מטושטשות, כולי פרועה ומלוכלכת, וכל זה בגלל המסיבה הדפוקה הזו.
"אני חוויתי יותר כאב ממה שאת חווית אי פעם" הוא כרע על רגליו, לקח באצבעו את סנטרי וכיוון אותו אליו. באותו הרגע ראיתי אותו בפעם הראשונה. הוא היה יפה, חייכתי חיוך חולמני. הוא חייך. "את לעולם לא תצליחי חמוק ממני" הוא ניסה לנשק אותי,אבל הדבר היחיד ששפתיו נגעו בו הוא קיר לבנים מסריח, זזתי הצידה וקמתי.
"אתה לא יודע מה זה כאב חמודי" מלמלתי, ובעטתי ברגלו, הוא צנח על הרצפה בכאבים. שיערו היפה היה פזור על הרצפה המטונפת. יללה פרצה מפי ללא רצוני, והתחלתי לרוץ הביתה.

***

אימא הסתכלה עליי כאילו נפלתי מהריח, והיא רק הכוותה בידה אל עבר המקלחת, חיוך זערורי צץ על פניה ונראה היה שהיא משועשעת מהמראה שלי, אבל… אני דיב טוחה שהיא לא משועשת ממה שכרגע קרה. הנהנתי ומיד רצתי לשירותים. סכין קטנה נחה על הכיור, נעצתי בה מבט היא זהרה באור הפורסנט. הוצאתי לה לשון הורדתי את הבגדים והתיישבתי במקלחת הריקה, הדלקתי את הברז, זרזיף של מים חמים זלג ע בירכי, נתתי להם לצרוב את גופי, מחשבות, סיוטים וחלומות עברו בגושי דברים שלא העזתי לחשוב ולדמיין, ואפילו לא רציתי לדעת עליהם דבר צצו על פני השטח. העובדה שזה באמת לא היה רעיון טוב ללכת למסבה הזו, ושזה באמת היה דפוק לרקוד עם ילד שהוביל אותי אל הרחוב, וכמובן היה באמת מטומטם לשתות אלכהול. אני בת 18! אני צריכה להפסיק עם זה ודי.
זרזיף המים החמים כבר גרם לנקודה אדומה ועדינה על בירכי. בחלחלה הגתי למסקנה ש*קר* לי. הסתכלתי סביב. שמעתי את אימא ואבא במטבח, מספיק רחוק בשבילי. חייכתי חיוך חסר פשר, משום המ פתאום הרגשתי שאני כבר לא עצמי. קמתי ויצאתי מהאמבטיה, שבעידינות החלה להתמלא במים חמים וצורבים, כיביתי את הברז, ולקחתי את הסכין ביד, ביאצבע אחת עברתי בעדינות על הלהב הבוהק, כול כך מפתה, כול כך יפה! קירבתי בחיוך מטורף את הסכין אל ידי, וחתכתי את עצמי, דם אדום יצא ממני, הבטתי בו בהיפנוט.
זה היה טובף הכאב גרם לי לבכי צוחק.
זה הי כאב שמח.