זיפזופ החיים
זיפזופ החיים\ מיקה והחולמנית
הסערה מכה גם בלבנון,
כשאין בית לחזור אליו,
גשם של אהבה,
תקופת הצבא,
השורד האולטימטיבי,
אוצרות בבוץ,
אחד על אחד,
מכתב בבקבוק.
כל מה שרציתי,
משפחה שכזאת,
משפחה מודרנית.
הנפגע זכאי לפיצוי,
עדכון מספור ערוצים.
וכשסופו של אדם למות,
הסערה הגדולה נמשכת.
תגובות (4)
הממ…
יצא מעורפל ביותר.. לא הבנתי מה הרעיון בעיקרון, אבל אני די בטוחה שזה כל הקטע.. חח
ראיתן הישרדות, ועוד כמה פרסומות שאני מכירה, אם אני לא טועה בהן…
יצא נחמד..! :)
חח עשיתן שיר על זה…
אה לא,
רגע..
אוקיי, קראתי את השיר שוב, ומסתבר שדילגתי על שורה בהתחלה,
אבל היי, !
עכשיו זה נראה לי ברור יותר!
ויש לי רעיון על מה זה אפילו, סיפור כזה..
רוצה לשמוע? יאללה אני אספר. :)
אוקיי, מסופר על אדם בלבנון,
שבדיוק מתגייס לצבא, והמשפחה שלו לא רצתה שהוא ייתגייס, כי הם 'דתיים' וכל זה ולא מאמינים בגיוס לצבא, אז אין לו לאן לחזוור בחופשות ובימי 'שבת'.
ואז הוא מוצא אהבה, בזמן שהוא בצבא.
ועכשיו יש מלחמה (לא מלחמה ידועה בתקופתינו, תדמייני שכל זה קורה בעתיד אוו משהו כזה, טוב?), וזו מלחמה נוראית עם המוני הרוגים ופצועים, ולחייל לא נשארים חברים ביחידה והמפקד שלו נעלם (בקרב), ועכשיו מציעים פרס כספי למי שישרוד את המלחמה בעת שרותו הצבאי.
ואז הם מגיעים (הוא ועוד כמה יחידות) למקום של האויב ומנסים לעשות לו מארב, אבל האויב כבר עושה להם מארב ומפתיע אותם ותוקף.
כמעט כולם מסביבו מתים ונפצעים, והוא בערך היחיד ששורד.
ואז הוא מתעלף כי אחד מהאויב מכה אותו מאחורה.
והוא מתעורר ביער, והכל מלא בוץ, וזה, גם החייל עצמו, והוא מנסה לגשש סביבו, אבל הוא לא מוצא כלום,
אבל אז הוא מנקה קצת בוץ מה'אדמה', ומבין שאלו בעצם חיילים, מהצד שלו…
חיילים מתים, כמובן.
ואז הוא שומע אנשים מהאויב מדברים והוא מבין מה הם אוומרים והם לא רואים אותו, כי הם רחוקים וזה,
והוא שומע שהם אומרים שחייבים למצוא את זה, שזה כאן, ושזה חשוב מאוד מאוד, ושזה בקבוק.
ואז החייל מתחיל לחפש את זה בין הגופות.
הוא שולח ידיים אל מתחת הגופות וגישש במרץ. ואז הוא הרגיש משהו קריר וחלק.
בקבוק.
הוא מביט על הגופות שמעליו, ומבין שאלו חבריו מהיחידה, ומפקדו, שנעלם, אז.
בדמעות הוא מזיז אותם וחוטף את הבקבוק.
הוא מנקה את הזכוכית מעט, עם ידו, ומבין שיש בתוך הבקבוק מכתב.
הוא עכשיו בבית של חברה שלו, וקורא את המכתב שבבקבוק.
ואז הוא קורא שהמשפחה שלוו נחטפה ונעלמה, והוא חושב על זה שזה בטח בגלל שהם היו חריגים ו'דתיים', ושונים אז רצו להפריד אותם מכולם…
והוא בכה וכל החרא הזה (חח)..
ואז הוא יוצא לחפש אותם, אבל טומנים לו פצצה והוא נפגע על האופנוע (קלאסי..חח)
וחברה שלו דורשת פיצויים על זה,
ואז המשפחה שלו חוזרת איכשהוא,
ומציבים אותו להורג, ויש בלגאן בגלל זה מכל מיני סיבות,
ואז יש עוד מלחמה בגלל זה.
הממ..
הסוף!!
חח
טוב, אני יודעת שהכל לא קשור לכלום,
ושזה מטופש מאוד מאוד מאוד (חח את לא יכולה להגיד שלא),
אבל, זה מה שחשבתי עליו. :)
והיי, השם של השיר ממש יפה לדעתי!
נחמד מאוד, הכל, בסך הכל.. :)
יפה יפה! גם את, מיקה וגם את נתנאלה (;
נתנאלה? מה עם הסיפור שאמרת שתמשיכי? :( אני עדיין מחכה!
וסורי שחפרתי.. גם על הקטע עם הסיפור וגם פה בתגובה האינסופית הזאת.. חח
אומיגד,
קדחתי!!!!!
זאת לא סתם חפירה!!!
וואי וואי וואי…!
טוב, את לא חייבת לקרוא את זה!! ואאי לי מסכנה.. חח
נראה לך שאני לא אקרא את זה?? באמת?! חחח
המון תודה על התגובה הארוכה, על המחשבה הרבה שהשקעת בה ועל המילים היפות בתוכה :)
הסיפור שיצרת ממש יפה…
אני רואה איך הוא מתחבר…
אני ומיקה פשוט זפזפנו בערוצי הטלוויזיה ואספנו כותרות, את הכותרות פשוט חיברנו וזה מה שיצא. לפי דעתנו, זהו סוג של תיאור של דרך החיים. לא הכל קל, לא הכל מסתדר, יש אהבות, יש בוץ טובעני, צריך לשרוד, יש סערה, המשפחה לא תמיד קרובה ואפילו כשסופו של האדם מגיע, חיים אחרים מתחילים ("סערה גדולה נמשכת")
אנחנו מודות לך על התגובה!
ואני (החולמנית) שמחה שאת ככה מתעניינת בסיפור! אמשיך אותו בקרוב! ברגע שאוכל…
ולא חפרת :) מה פתאום!
תודה גם לך, נתנאלה החולמנית :)
חח וראיתי שכתבת עוד משהו!! הלכתי לקרוא!