אהבה בילתי אפשרית-פרק 2 חלק ב' אם וואן דירקשן

תרדו לרציתי להוסיף..

הדיג'י ביקש לפנות את הרחבה וכך עשינו,איזה באסה יכולתי להישאר כך שעות!
~נקודת מבט קורל~
ווואי רקדנו סלואו אני מאוהבת?לא!כן!מלחמה התחוללה בי,רגע הוא מוכר לי…אבל מאיפה?
"אני צריכה ללכת לקרבות הריקודים עכשיו"אמרתי.
"מה את גם רוקדת שמה?"שאל מתפלא
"חחח כן למה"גיחחתי
"לא סתם,אני יחכה לך"אמר וחייך חיוך כובש,נתתי לו נשיקה בלחי והלכתי לניקול שגם רוקדת איתנו.
"יאאלה מוכנים?"שאל מנהיג החבורה שחר.
"בטח"כולנו אמרנו וניכנסנו לרחבה.
"קבלו את הנמרים"(הקבוצה שלנו)הכריז הדיג'י,נכנסו כאשר מסביבנו קהל ענק ובתוכו זאיין,ליבי החסיר פעימה,מה קורה פה?קורל תתעשתי המוזיקה מתחילה…
התנערתי מעט והתחלתי לרקוד עם כולם,מידי פעם הצצתי וראיתי שהוא מסתכל עלי.
סימנו ואז הקבוצה השנייה רקדה,היא הייתה טובה,אבל לא כמונו.. אנחנו מתאמנים כמעט כל ערב,זה כימעט בילתי אפשרי בגלל האמא שלי.
הדיג'י הכריז:"המנצחים הם הנמרים!!!!" כולנו קפצנו והתחבקנו חיבוק קבוצתי ואז אני מיכאל וניקול התחבקנו קפצנו והתחלנו לרקוד…
"אחממ.."רמזה לי ניקול "ניראה שהוא מחכה לך,אחרכך פרטים"אמרה ניקול וחייכה חיוך של'למה את מחכה בידיוק"
"תודה,חייבת לך"חיבקתי את ניקול,"בהצלחה"לחש מיכאל והלכתי לזאיין שחיכה לי ליד היציאה…
"היית מדהימה"אמר לי אם חצי חיוך
"תודה"אמרתי והוא תפס אותי לחיבוק..
"את יקיביחעבעע"הוא אמר אבל לא שמעתי כלום בגלל המוסיקה
"מה?"צעקתי במבט לא מבין,הוא תפס בידי ומשך אותי החוצה.
"חחח אז מה רצית להגיד"שאלתי מופתעת
"מתי את באה לפה פעם הבאה?"שאל
"אמ…בקושי אבל קבוע ביום חמישי(היום חמישי)בדרך כלל אנחנו מתאמנים ואז גם בקושי"עניתי ונהנחתי.
"למה את נשמעת מבואסת מזה?"שאל מהסס
"סיפור אר..""ישלי זמן" קטע אותי.
ישבנו בחוץ ו..ההמשך יבוא;)