אהבה מחוץ לחוק – פרק 10

-נקודת מבטו של קייל-
מגע ידה קר ועדין , היא נגעה קלות בשפתיי כשחיטאה את הפצע .
היה לי דחף לא מוסבר לנשק אותה , אבל לא עשיתי את זה .
"תודה" אמרתי לה אחרי שסיימה .
היא התיישבה על הספה מולי והתעטפה שוב בשמיכות , שעון המחוגים על הקיר הורה השעה 01:30.
"אני לא יודעת את השם שלך" אמרה לאחר דקות ארוכות של שקט .
"קייל" אמרתי לה .
"לוריאן" השיבה .
"אז , איך זה להחזיק אקדח ?" שאלה אותי את אותה השאלה ממקודם .
אני לא יכול להתחמק מלענות לה , "כשאתה מכוון אקדח אל מטרה כול שהיא , הדבר היחיד שזורם בעורקייך זה
האנדרנלין" אמרתי לה .
*
-נקודת מבטה של לוריאן-
"ואיך זה מרגיש?" שאלתי אותו .
"מה לירות במישהו ?" שאל .
"כן" אמרתי , "איך זה ללחוץ על ההדק ?" .
"אף פעם לא הרגתי מישהו , אם לזה את מתכוונת " אמר ואישר את חששותיי .
"אני לא אפגע בך" הוסיף על דבריו , "ליד המסעדה היית נחוש לתקוע את הסכין הזאת בגרוני " אמרתי לו סותרת את דבריו .
"לא התכוונתי לפגוע בך" אמר קייל , "אני לא כזה" .
"איך כזה?" שאלתי אותו מחפשת אחר תשובות ברורות יותר .
"אני לא רוצח לוריאן" אמר והשתמש בפעם הראשונה בשמי .
מבטא קולו כשאמר את שמי נשמע ללא ספק ספרדי , מה שהסביר את הקללות בספרדית ממקודם .
הבטתי שוב על התמונה הממוסגרת על השולחן , אימו נראתה ספרדייה .
השקט שרר , וכך גם הקור המקפיא .
"כדאי שתלכי לישון " אמר . הוא צודק , נשכבתי על הספה מכסה את גופי מכף רגל ועד הראש בשמיכה העבה .
עצמתי את עניי , ונרדמתי במהרה .
*
-נקודת מבטו של קייל-
היא נרדמה מהר .
הורדתי את ג'קט העור מגופי וגם את החולצה נשארתי רק עם המכנס .
חיפשתי בכיסי הג'קט את קופסת הסיגריות , מצאתי את הקופסה והוצאתי סיגריה .
הדלקתי אותה .
העשן הסתלסל מפי , והתפזר ברחבי החדר השקט .
רק נשמותיה הקצובות נשמעו .
שאפתי נשיפה נוספת מהסיגריה , שאפתי את העשן אל ראותיי , נותן ללחצים להתפוגג .
הבטתי על התצלום הממוסגר , אימי נראתה כול כך מאושרת , אז .
הלכתי לחפש מאפרה , וכשלא מצאתי יצאתי אל כניסת הבית מתחת לפרגולה לעשן את הסיגריה .
הקור הקפיא את עצמותיי , רעד עלה במעלי גבי החשוף .
אבל לא היה אכפת לי מהקור בקושי הרגשתי אותו , האפר נפל על הרצפה ונעלם בשנייה עם הרוח הקפואה .
אחרי כמה שאכטות הסיגריה נגמרה והדלקתי אחת נוספת .
כול פעם שאני מרגיש כאילו חסר לי משהו אני מוצא את עצמי עם סיגריה הפה , מה שקורה לעיטים קרובות בזמן האחרון .
העשן החניק אותי , והתחלתי להשתעל .
נשמתי נשימה עמוקה מהאוויר הקפוא אל ראותיי , והמשכתי לעשן .
*
-נקודת מבטה של לוריאן-
קול הרוח הדופקת על החלון הקיצה אותי משנתי , התעוררתי ולא הצלחתי להירדם שוב .
קמתי לראות עם קייל עדיין ער , אבל לא מצאתי אותו על הספה שקודם שכב עליה .
קמתי מהשמיכות החמות וחיפשתי אותו בקומה הראשונה , אבל לא מצאתי אותו .
הבחנתי בדמות ערפילית מבעד לחלון הכניסה .
עטפתי את עצמי בשמיכה העבה לפני שיצאתי לראות מי שם .
פתחתי את הדלת והאוויר הקר הצליף על פניי , "קייל?" שאלתי והבטתי על הדמות היושבת על הרצפה הנשענת על הקיר .
"מה?" שאל .
הוא לבש לגופו רק מכנס וחלק גופו העליון היה חשוף לגמרי , הוא משוגע איך הוא יכול לצאת מהבית בלי חולצה .
"מה אתה עושה כאן בחוץ?" שאלתי אותו .
"מעשן" אמר והראה לי את הסיגריה שבידו , התיישבתי על הרצפה הקרה לידו .
"תכנסי בפנים , קר פה" אמר .
"חנוק בפנים" שיקרתי למרות שהעדפתי להיות בפנים מכורבלת על הספה הכחולה ולא בחוץ בקור הזה .
"איך שאת רוצה" מלמל והמשיך לעשן את הסיגריה שלו .
על עורפו ראיתי קעקוע של אות סינית , ועל לוח החזה קעקוע נוסף , 'מריאנה גלוריה אספוסין' על גופו השרירי .
"היא בטח הייתה מיוחדת , עם קעקעת את שמה " אמרתי .
הוא הביט על הקעקוע , "זאת אימא שלי" אמר .
"אה" מלמלתי , "אז קוראים לך קייל אספוסין?" שאלתי אותו .
"לא" אמר , "קייל פורד , אספוסין זה שמה לפני הנישואים " הסביר לי .
"אה" אמרתי בשקט מביטה על השלג היורד בלי סוף .
הוא זרק את בדל הסיגריה , והביט על הרחוב השומם .
"בואי ניכנס , את בטח קופאת מקור" אמר .
הוא הושיט את ידו ועזר לי לקום מן המרצפות הקרות , נכנסנו אל הבית החם .
נשכבתי על הספה הכחולה , השעון הראה את השעה 04:28 .
הוא הביט עלי , שיחקתי את עצמי נרדמת וישנה .
*
-נקודת מבטו של קייל-
הבטתי עליה , היא שיחקה את עצמה ישנה , מידי פעם הציצה מזווית עין לראות אם אני מסתכל .
חייכתי לעצמי וצחקתי בשקט , לא הייתי עייף ישבתי במטבח ליד החלון המשקיף על הגינה האחורית .
השלג כיסה את הגינה ואת העץ הגדול העירום מעלים .
כדאי שאמצא משהו לאכול , אני חושב שניתקע כאן זמן מה , הסערה היתחלשה מעט .
לבשתי בחזרה את ג'קט העור והחלטתי ללכת אל המכולת הפתוחה 24 שעות ביממה שבסוף הרחוב , שמעתי את לוריאן
נוחרת מעט , כנראה נרדמה .
אז יצאתי בשקט מהבית .
*
-נקודת מבטה של לוריאן-
עשיתי את עצמי נוחרת כדי שיחשוב שאני ישנה , לא יודעת למה .
הוא נעלם ממראית עין , ואז שמעתי את טריקת הדלת .
לאן הוא הלך?
קמתי מהספה כשהשמיכה עדיין עוטפת את כתפיי , מתחת לטלוויזיה התלויה על הקיר יש ארונית עץ חומה בינונית .
פתחתי את הארונית החומה , בפנים ערומים אלבומי תמונות אחד על השני בערמה מבולגנת .
"זה יהיה מעניין" אמרתי לעצמי .
לקחתי את האלבום הראשון בערמה והתיישבתי בחזרה על ספת הבד הכחולה .
כריכה ירוקה עטפה את אלבום התמונות , ובעט שחור חרוט על הכריכה -1988-