חיים חדשיים ? פרק 1

היי קוראים לי ענבר אני גרה בבית יתומים בבריטניה
אני בת 16 היום יש לי חלק בצבע חום בהיר ובקצוות קצת שטני ועיניים ירוקות – תכלת
אני רזה וגבוהה , יש לי מעט נמשים , גומות בלחיים ותחתית הגב , שפתיים מלאות.
ויש לי אחות תאומה ששמה יובל שמכנה אותי פלופית
היי קוראים לי יובל אני גרה בבית יתומים בבריטניה
אני גם בת 16 היום , יש לי גם שיער חלק גליל כזה מיוחד בצבע חום ועיניים בצבע ירוק
אני לא שמנה ולא רזה אני באמצע ., אני לא גבוהה ולא נמוכה , גומות בלחיים
וכפי שאתם יודעים יש לי אחות תאומה בשם ענבר שמכנה אותי בלופיית
והיום יש לנו יומולדת , וכמו כל שנה חוגגות , אבל הפעם היומלדת הייתה אחרת מהרגיל …
~ מנקודת מבט של ענבר יום חמישי *23:30* חצי שעה לפני היומלדת ~
"פלופית קומי …." יובל מנסה להעיר אותי
"מה בלופיית , תתני לי לישון " אמרתי מתוך שינה
"נו תשני עוד מעט , עוד חצי שעה יום הולדת 16 את לא מתרגשת ..?" אמרה יובל בהתרגשות …
"אני מתרגשת, אבל למה את מעירה אותי עכשיו ?!?!, תעירי אותי עוד חצי שעה , אני עייפה!"אמרתי בזמן שאני מנסה לפתוח את העיניי .
"נו לא אכפת לי תתעוררי עכשיו , כבר פתחת את העיניים אז למה שתחזרי לישון ..?!." היא אמרה בקול חמוד כזה ובעיני כלב שאי אפשר להתנגד להם .
"טוב, טוב , גרבילית אחת…. (X_X)" אמרתי ,קמתי מהמיטה והתקדמתי לכיוון של יובל..
"בלופי.. אני אוהבת אותך את אחותך מדהימה ,אני לא הייתי מבקשת אחרת.. " אמרתי ונתנתי לה חיבוק חזק חזק בשביל שתבין שאני לא יעזוב אותה לעולם…
"אוו פלופי גם אני אוהבת אותך הכי בעולם , גם את אחותך מדהימה .. " היא אמרה ונתנה לי נשיקה בלחי …
"רוצה לעשות משהו ..?" היא המשיכה את המשפט ופיהקה …
"אמ לא, אני מעדיפה שתלכי לישון , מחר יום גדול את לא חושבת … ?" אמרתי והתנתקתי מהחיבוק וזרקתי לה פיגמה מהארון ….
היא התלבשה ונירדמה על המיטה
"בלופיי את אחות מדהימה " לחשתי לה ונתנתי לה נשיקה על הלחי …
עליתי למיטה שלי ושקעתי במחשבות ונירדמתי …
~יום שישי *08:05* ~
"פלופיית קומי , קימי קוראת לנו ……" אמרה יובל
"טוב תארגני לי בגדים, אני צריכה להיכנס להתקלח …." אמרתי בעיפות ומנסה לפתוח את העיינים .
"פלופית,את קמה ..?" היא שאלה שוב
"כן , כן אני קמה " קמתי מהמיטה וניכנסתי להיתקלח
~יום שישי * 8:40*~
"כמה זמן פלופית …?" היא צעקה לי
"סיימתי נודנקית , ארגנת לי בגדים…?" צעקתי לה בחזרה
"כן הם מאחורי הדלת .." יובל אמרה
"תודה בלופיית , אוהבת אותך …" צעקתי בחזרה ופתחתי את הדלת טיפה בשביל לקחת את הבגדים שמאחורי הדלת …..
לבשתי את זה – http://www.polyvore.com/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9D/set?id=68166579#stream_box
וסיימתי להתארגן והכל ויצאתי מהשירותים …
"בלופיית את באה ..?" צעקתי לה
"כן שניה , צבעתי שיער לכבוד היומלדת ….." היא אמרה
היא צבעה לסגול תכלת שחור – http://www.polyvore.com/cgi/set?id=68226340
והיא לבשה משהו תואם ללשיער שלה -http://www.polyvore.com/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9D/set?id=68171456#stream_box
"זה ממש יפה " אמרתי לה
"מזל טוב SISTER ,את מהממת ותשארי כמו שאת " המשכתי את המשפט
"תודה סיסטר גם את מהממת , ומזל טוב אני אוהבת אותך.." היא אמרה ונתנו אחת לשניה חיבוק אחיות ויצאנו מהחדר שלנו לכיוון קימי .
בדרך לחדר של קימי ראיתי ששוב הבנות מציקות לרום
עצרתי במקום " דיי כבר תעזבו אותה , זכותה להראות איך שבאלה , להתלבש איך שבאלה , להתנהג איך שבאלה , דיי אתן פשוט בנות מגעילות אני בטוחה שבגלל זה ההורים שלכם נשטו אותכם…"
צעקתי על הבנות והם הסתכלו עליי בפרצוץ חמוץ מעצבן ועזבו אותה בשקט .
~מנקודת מבט של רום ~
ישבתי באיזה פינה כדי שיהיה לי שקט ולהבשתי את זה -http://www.polyvore.com/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9D/set?id=68226022#stream_box
"רום , איכסה תראי איך את ניראת " ילדה אחת צעקה לי ולא התייחסתי עליה
"רום , תראי איך את מתלבשת כמו זונה " עוד ילדה אחת אחרת צעקה לי
"רום, את לא רק מתלבשת כמו זונה , את זונה " עוד ילדה אחת שבחבורה של "המקובלות" המשיכה את המשפט
"שרמוטה", "מכוערת", "טיפשה","איך מישהו ירצה אותך יזבל". אמרו הבנות ולא יכולתי להוציא מילה
"דיי כבר תעזבו אותה, זכותה להראות איך שבאלה , להתלבש איך שבאלה , להתנהג איך שבאלה , דיי אתן פשוט בנות מגעילות אני בטוחה שבגלל זה ההורים שלכם נטשו אותכם…" פתאום שמעתי צעקה של ענבר אל הבנות אני לא מכירה אותה והכל אבל היא תמיד מגנה עליי מהן וגם אחותה יובל אין שונות מהבנות האחרות הן מיוחדות .
"תודה , ענבר " אמרתי בלב שלי
"את יכולה לומר תודה , אבל נגיד שאמרת , בבקשה רום אם הם שוב מציקות לך תבואי עלי וליובל אנחנו נטפל בהם …" היא אמרה ואני רק הנהנתי עם הראש .
והן המשיכו ללכת ….
"כן אני בת 16 , וכן השיער שלי הוא אדום בורדו כהה , יש לי עניים בצבע תכלת ירוק , אני רזה וגבווה , לובשת רק כהה , ואיפור ממש גס אבל אני אוהבת איך שאני ניראת ואף אחד לא יודע על העבר שלי
על העבר העצוב שלי , עבר שלא הייתי מאחלת לאף אחד , עבר שאני זוכרת כל פרט ופרט ממנו
ולא מצליחה לשכוח אותו זה
שבגיל שנתיים אבא שלי רצח את אמא שלי בגלל שהיא בגדה בו עם בחור אחד .
ומאז שאבא שלי רצח את אמא שלי , אבא שלי נעל אותי בבית הגהינום הזה
ושאם הייתי מנגדת או בוכה לו הוא הייה מרביץ לי ומכה אותי עם חגורה ,
ושעד היום יש לי את הסימנים של החגורה בגוף . והיה נותן לאנשים לאנוס אותי בשביל כסף , והייתי ניכנסת להריון ומפילה כל הזמן , הוא היה נותן לי לשאוף סמים כדי שהוא ירוויח כסף מהאנשים האלו אבל המקרה הנורא שאני לא ישכח אותו בחיים :
שאבא שלי חזר הביתה שיכור ויום אחד הוא לקח אותי בכוח לחדר שלו וזרק אותי למיטה
"תורידי את הבגדים שלך " הוא אמר בזמן שהוא סוגר את הדלת
"אבא, לא" צעקתי וקמתי מהמיטה
"תורידי את הבגדים שלך אמרתי , מה את לא מבינה …?!!!" הוא צעק עליי והוציא את החגורה שלו שהייתה מכוונת עליי
"לא רוצה , תעזוב אותי …." צעקתי ודמעות זולגות על פני
"את בוכה , את מתנגדת עליי ..?!" הוא צעק והתחיל להכות אותי עם החגורה .
"איה,איההה דיי אבא תפסיק , מה עובר עלייך ..?!" צעקתיי
"כן אני מתנגדת , אתה אבא נורא ,אכזר,אתה לא אבא אתה שטן" צעקתי המשך המשפט ובכי יותר מתגבר
הוא הוציא מהכיס שלו שקית עם חומר לבן .
"תשאפי את זה עכשיו ומהר " הוא אמר בצעקה
"לא רוצה …" צעקתי והוא המשיך להכות אותי עם החגורה
"איייה, איייה דייי בבקשה תפסיק " צעקתי
"אני ישאוף , בבקשה תפסיק " המשכתי את המשפט והוא הפסיק שאפתי את החומר הלבן שהוא נתן לי אחרי איזה 15 דקות הרגשתי לא במיטבי ולא ידעתי מה אני עושה .
הוא זרק אותי למיטה והתחיל להוריד את הבגדים שלי
ולא הצלחתי להתנגד , לא היה לי כוחות
ומשם אני לא זוכרת כלום
עד גיל 15 וחצי עברתי התעלליות מאבא שלי אבל למזלי השכנה שהייתה גרה קומה מעלינו הבינה שמשהו קורה והתקשרה למישטרה וכשהמשטרה גילתה שאבא שלי התעלל בי ו ושהוא אנס אותי וגם נתן לאנשים אחרים לאנוס אותי הם עצרו אותו ואני עברתי לבית היתומיים הזה .
ולמרות הצקות וקללות זה לא מזיז לי מהבנות האלו , אבל משהו מיוחד ביובל ובענבר הם גורמות לי להרגיש שייכת , מיוחדת , להיות מי שאני , לגרום לי לצאת החוצה אבל זה אני מנגדת לזה "
שקעתי במחשבה הזאת דיי הרבה זמן והתנתקתי ממנה במהירות כדי לשכוח ממנה
ופתאום ראיתי את יובל וענבר עצבניות כועסות ובוכות