הדחליל

יום בהיר, יום בלי צל.
עמד דחליל, דחליל עמד.
בין שדות של חיטה
בחווה בודדה.
עמד דחליל, דחליל עמד.

בימי הקיץ הוא זכר את השמש
בימי החורף את הברק,
בקול שאון קרע הרעם,
העורבים ישבו עליו

ביום קר, ביום אפל
על קילומטרים של ערפל
הסיפור שלנו על הדחליל
ששמר על השדות. הננו דחליל
דחליל עמד, עמד דחליל

כשנגמרה השנה הדחליל דמם,
הוא לא זה. אך הוא עדיין קיים,
השיר הזה הוא לא שיר על דחליל
השיר הזה הוא לא שיר,
דחליל עמד, עמד דחליל