הקדמה לספר שלי D: – מלכת הטבע

קודם כל בוקר טוב ושבת שלום D: …

יכולתי להרגיש את השמיים יורדים לכיווני , יכולתי להרגיש את המגע הרך של העננים , הייתי משתייכת לטבע , כל יום אחריי שאני חוזרת מהעולם הקשה שלי אני מטיילת ביער , עוזרת לפרחים ופוגשת גם כמה סנאים קטנים שמתפסים בעדינות בעצים .
צעדתי בזהירות מהיער , כדי לא להשמיע צעדים עמוקים , זה מפחיד את החיות שמתגוררות ביער .
הייתי לבושה בסוודר אדמדם ומחמם , וג'ינס שהיה בצבע התואם לסוודר , בזמן האחרון השלג בארץ לא הפסיק , הוא מקרר את החיות , לכן החיות צריכות לחפש הסוואה מין הקור .
ממש פחדתי על היצורים הקטנים , הם היו כולכך זהירים ועדינים , אבל כמובן שלא כולם .
משקפיי נפלו לקרקע , כשהתכופפתי להרים את משקפיי פגשתי בסנאי שמחזיק בחוזקה במשקפיים , ומדלג איתם .
רצתי בציפייה אחרי הסנאי , וניסיתי לקחת שוב את משקפיי ולהרכיב אותם על עיניי הקשישות .
כול הזמן הייתי נתקלת בגזע עץ קטן , אך לא הייתי נופלת או במילה אחרת , מתמוטטת על הקרקע .
הסנאי עצר , והסתכל עליי בחשש ,הוא מישש את ראשו ואז הבין למה אני מסתכלת עליו ככה , הרגשתי שתפסתי אותו , אך הוא נעלם כלא היה .
התנשפתי והתנשפתי , לא יכולתי לרוץ כמו הסנאי , הוא ניצח , זה בטח מה שהוא היה רוצה לשמוע .
" סנאי קטן , ניצחת !! " צווחתי , הסנאי דילג לעברי והושיט את המשקפיים לידי .
" לא ציפיתי שתגידי את זה.." שמעתי קול צפצפני נשמע מהקרקע .
" מממי זה ? " גמגמתי .
" פה למטה , היית צריכה להבין עוד יותר על היער הזה , נתת לנו קסם , חששתי שזה מהמשקפיים אז רצתי לתפוס לך אותם מהקרקע , כדי לדעת שהם גרמו לכל הקסם הזה …" מילמל הסנאי , והתיישב על כדור שלג קטן .
השתתקתי , לא האמנתי שאני גרמתי ליצורים כולכך קטנים , להפוך לפטפטנים .
" אתה סנאי כולכך קטן , אף פעם לא חשבתי שאני יתקל בסנאי שהוא בעצם , מדבר …אני חושבת שהמסע הארוך הזה לא יגמר אף פעם…" אמרתי , בעודי משחקת עם השלג .
" ברור שהוא לא יגמר אף פעם , את תהיה המלכה שלנו !! " צעק בהתרגשות , חשבתי שאני הולכת לצרוח , אך פי לא הרשה לי בזאת .