ממתק האהבה שלי פרק 5

"בוקר טוב!" אמר נתנאל והעיר אותי. הוא היה כבר לבוש. הוא הניח כמה בגדים על המיטה שלו. "תלבשי!" הוא אמר לי. אלו היו בגדים חמודים. שמלה פרחונית ורודה כתומה, נעלי סירה כתומות וקשת ורודה. הוא לא הסתכל והתלבשתי. הייתי ממש חמודה, השמלה התאימה לי באמת. "טוב, בואי!" הוא אמר. הלכתי איתו ויצאנו החוצה מביתו. התיכון היה ממש ממול! הלכנו ואמרתי: "לא! אין לי ספרים!" נתנאל אמר: "זה בסדר. נבקש מהמורה ללמוד ביחד." הנהנתי והלכנו לבית הספר. "היי, אנדריאנה, רציתי שתכירי את רוזליה!" אמרה איריס. היא הלכה עם נערה יפה, עיניים ירוקות ומדהימות. "אני רוזליה!" היא אמרה. איריס אמרה: "היא ואחיה ליסנדר לומדים כאן. ליסנדר רק הצטרף." אמרתי: "רוזליה! שם יפה." היא חייכה. שאלתי אותה: "אפשר לקרוא לך רוזה במקום רוזליה?" היא הנהנה. היא ואיריס המשיכו. נתנאל ואני נכנסנו לכיתה. אמבר גלגלה עיניים, ולא הגיבה לזה ש…. החזקתי לנתנאל את היד. "איזה זוג!!!" אמרה מייפל. האמת, מייפל יותר יפה מרן אבל יש להם אותם תכונות. אני ונתנאל ישבנו באותו שולחן [החלפתי עם מיירון מקומות]. הוא גם עזר לי בשיעורי הבית. הגיע זמן ההפסקה. עכשיו יגיע קטע מעניין. קסטיאל הצמיד את נתנאל ללוקרים. הכפתורים של חולצתו של נתנאל נפרמו והחולצה קצת נפתחה. נתנאל נתן חתיכת מבט כועס לקסטיאל. אני חייבת לרוץ לפני שהוא ייפגע!! רצתי לשם ודחפתי את קסטיאל מנתנאל. נתנאל הופתע. אמרתי לקסטיאל בקול מתחנן: "בבקשה אל תפגע בו!" דמעות בצבצו בעיניי. קסטיאל הביט בי במבטו המפחיד והכועס, ופשוט הלך. חיבקתי את נתנאל חזק. "אתה בסדר!" אמרתי לנתנאל. הוא ביקש: "את יכולה לבוא איתי לחדר מועצת התלמידים?" אמרתי לו: "לא אכפת לי. אני אבוא." הלכנו לחדר מועצת התלמידים, הוא היה ריק. נכנסנו, הוא נעל את הדלת. "תעזרי לי בבקשה. על השיש יש צמר גפן ואלכוהול לפצעים. תביאי בבקשה.." הלכתי והבאתי. הוא הוריד את החולצה שלו. בגב שלו היו כמה שריטות… וכל האיזורים סביב עמוד השדרה היו כחולים ממכותיו של קסטיאל. שמתי קצת אלכוהול על השריטות הפתוחות… דאגתי לו. הוא שם בחזרה את חולצתו ואמר: "תודה." הוא פתח את המנעול. "את באה?" הוא שאל אותי והחיוך חזר לפניו. הנהנתי ויצאנו יד ביד החוצה. שנינו נקלענו למצב שכל התיכון הסתובב סביבנו וצעק: "נשיקה! נשיקה!" הייתי סגורה בתוך עצמי. הוא לחש לי: "זה רק בשביל לגמור את העניין הזה." הוא נישק אותי. כל ההמון התפזר. איריס ורוזליה התיישבו לידי. אני כולי אדומה מבושה אבל מהתרגשות. זאת הנשיקה הראשונה שלי.. "את בסדר?" שאלה אותי איריס. נתנאל אמר: "אני מצטער לא רציתי לעשות לך רע פשוט אני לא מסוגל לעמוד בלחץ הזה……" אני לא חשבתי שהנשיקה תהיה בהמון. זה היה מביך. קמתי וברחתי משם. בכיתי. איריס ורוזליה באו. הן רצו להרגיע אותי. נתנאל עמד מחוץ לדלת שירותי הבנות. "אני יודעת שככה לא ציפית שזה יהיה, אבל….. תוך שלושה ימים הם ימצאו זוג חדש להיתלות עליו וממכם הם ישכחו." אמרה רוזליה. "נמאס לי אני נכנס." אמר נתנאל ונכנס לשירותי הבנות. הוא הצטער על כל מה שקרה, ולקח אותי למקום שקט בבית הספר בשביל לדבר איתי. אחרי כל מה שדיברנו, אמרתי לו: "אני רוצה……." הוא הביט בי. "אני רוצה….. עוד אחת. הרגשתי…….. טוב בזמן ההוא." אמרתי לו. הוא אמר: "אין בעיה." התנשקנו. איזו הרגשה כיפית…….. ועכשיו אפילו יותר נעימה.