קמרון ואלכס *פרק 1*

הוא נער בן 16, בודד וביישן. הוא יושב לבד בהפסקות ולא מדבר עם אף אחד. התלמידים חושבים שהוא הילם ועוזבים אותו לבד עם עצמו. קוראים לו קמרון, הוא לא שונה מאף אחד אבל משהו בתוכו מציק ואומר לו שהוא לא כמו כולם. הוא לא יכול לשתף אף אחד זה משהו שכולם נגד הדבר הזה, וזה יגרום צער רב להורים שלו. כשהוא מסתכל על אלכס הילד מהכיתה שלו, הוא מרגיש כל כך טוב ומחייך לעצמו ומרגיש שהוא מרחף באוויר.
פרק 1
צלצול כניסה לכיתה נשמע בסוף ההפסקה, וכולם נכנסו לכיתות. במסדרון השקט קמרון הוציא מהלוקר את המחברות של שיעור חשבון. ״היי, אתה בשיעור של המורה ג׳רי?״ קמרון הסתובב וראה שמי שמדבר איתו זה אלכס. הוא הרגיש רעד והזיע קלות הוא הרגיש הרגשה של קור, אבל זאת התרגשות. ״כן, אני מתחיל ללמוד איתו״ קמרון ענה מהר בקול נלחץ ונרגש כאילו הוא מדבר עם איש מפורסם.
אלכס חייך והלך לכיתה אחרת, כשאלכס נעלם מהעיניים של קמרון, ההתרגשות הפסיקה, הרעד בגוף הפסיק ורגש של קור התחיל לעלות בגופו, שפתיים עצובות והעיניים הירוקות שלו מסתכלות על הרצפה. ׳ מה קורה לי? אני לא מסוגל לעמוד מולו בלי לרעוד׳ קמרון אמר לעצמו, ודמעות מתחילות להרטיב את הריסים שלו, ״קמרון.״ נשמע הקול של המורה ג׳רי. קמרון ניגב את עיניו מהר והלך לכיוון ג׳רי ״אני מבקש שבפעם הבאה תיהיה הראשון בכיתה״ אמר ג׳רי בקול נעים ״בסדר ג׳רי״ אמר קמרון, ג׳רי הסתובב והתחיל ללכת לכיתה, קמרון עצר אותו במילה הראשונה ״ג׳רי״ ״כן קמרון״ ״אני יודע שזה היום ראשון שלי איתך, אבל אני חשבתי על זה ובסוף החלטתי להישאר ללמוד עם המורה אליס״ ״תצטרך לדבר עם אליס, עכשיו תהיה בשיעור שלי.״
אחרי שעות ארוכות קמרון יצא מפתח בית הספר, מסתכל מסביב אולי אלכס יוצא עכשיו הבייתה. בנים ובנות יוצאים ביחד ואלכס לא מופיע, קמרון עזב את בית הספר והלך הביתה.
פסיעות עדינות, רוח נושבת והלב לא מפסיק לפעום בחוזקה. המחשבות כל כך הטרידו אותו ולא עזבו אפילו לכמה שניות. קמרון הגיע הבייתה זרק את התיק על המיטה ושכב על הגב כשהוא מביט בתקרה.
״אלכס, הלוואי שהייתי יכול להגיד לך את מה שאני מרגיש…״
קמרון אמר ועצם את עיניו.