יומני אמילי~פרק אחת עשר~ פיקניק~
פרק 11
~ פיקניק ~
"אויש, נו!" אמרתי.
"נו בואי, מה יקרה לך?!" אנג'ליקה שאלה עם קולה הצורבני.
"אבל זה יום שבת! ובא לי לישון!" השבתי לה.
"מה את תמותי?"
"זה משאני מנסה להסביר לך!" אמרתי בכעס.
"הארי טפל בה!" אמרה אנג'ליקה.
הארי גילגל את עיניו וקם. לבשתי את הגופייה שלי ואת המכנסיים המשובצות שבגוונים של ורוד עדיין. הארי הרים אותי.
"מה את עושה?!" צעקתי.
הוא לא השיב. הוא פשוט העלה אותי לחדר הוציא איזה עוד גופייה לבנה ואיזה שורט.
"תתלבשי." הוא פקד.
"תגיד מה יש לך?! זה שאתה גדול ממני זה לא אומר שאני חייבת להקשיב לך!" אמרתי בכעס.
"ההפך הוא הנכון. את צריכה להקשיב לי ואני אומר לך להיתלבש….. נו, מימלא את ערה כבר." הוא אמר ברוגע,בערך.
"צא." אמרתי.
"למה?" הוא שאל.
"אני הולכת להיתלבש." השבתי.
"תתלבשי בחדר אמבטיה." הוא השיב.
"אאאאאאאאאאאאאחחחחחחחחחחחח!" אמרתי לו וגילגלתי את עיניי.
"לא!" צעקתי בעודי מחזיקה בדלת כשהארי מחזיק לי המותניים ורגליי באוויר.
הוא התחיל לדגדג אותי. נכנעתי. הוא הכניס אותי למכונית בכוח והתחלנו לנסוע.
"למה אני חייבת לבוא לפיקניק החברתי הזה שלך?" אמרתי בציניות.
"אמילי את מתחילה להגזים ולעלות על העצבים. מרייה וג'ורג' הם רוב הזמן משאירים את הבן הבכור והצעיר שלהם בבית והם רוב הזמן לא בבית כי הם תמיד עובדים!
מרייה היא חברה טובה שלי אז אני רוצה להיפגש איתה לפני שהיא תעזוב לעוד איזה חודש." היא הסבירה.
"ואיך אני קשורה לזה?" שאלתי.
"בשביל שתישאפי אוויר, שיהיה לך חיים." הצטרף אבי לשיחה.
"מצחיק מאוד." אמרתי.
יצאנו מהמכונית. ראיתי את אימא שלי רצה ומחבקת מישהו וגם אבא שלי שלחץ ידיים.
"את באמת לא מכירה את ג'ורג' ומרייה?" הארי שאל.
"לא" עניתי.
"ברצינות? הם באו אלינו כמה פעמים."
"תודה על המידע המעניין ו-"
"אריק!" הארי קטע אותי.
"מה אריק?! אל תעניין את אריק עכשיו. רגע מה? אריק? איזה אריק?-…" הארי שם על פי את ידו והשתיק אותי וסובב אותי. ראיתי את אריק.
אריק והארי התחבקו.
אריק פנה אלי ואמר " היי." עם חיוך.
חייכתי אליו בחזרה כמו איזו סתומה למשך איזה שעה. למזלי הארי לקח אותו לשולחן ולא הושפלתי יותר, בדרך הוא לחש לי "את כזאת פטתית, פשוט תדוודי וזהו."
"על מה בדיוק?"
"את יודעת על מי אני מדבר."
"הא." אמרתי.
אני פשוט לא מאמינה הוא חושב שאני מאוהבת באריק. טוב, בתכלס….
התיישבנו. היה על האש. התחלנו לאכול וסיימנו. החזירו אותי הביתה לצערי, מיד אחרי האוכל.
"יומני היקר,
היום הלכתי לפיקניק עם שכנים שממש לא הכרתי טוב חוץ מאחד מהם שזה אריק!
הודהמתי כשראיתי אותו ואני לא מאמינה שהארי חשב שאני מאוהבת בו כי בהיתי בו וחייכתי אליו. טוב בעצם, בתכלס הוא חתיך איך אי אפשר לנמוס מהחיוך המדהים והממיס שלו. ממש בא לי עליו!!!!!"
לבשתי את הפיג'מה שלי, גופייה ומכנס משובץ בגוונים של ורוד. ירדתי למטה וראיתי את הארי צופה בטלוויזיה. "מה? שכחת שיש לך חדר עם TV ?" שאלתי בצחוק.
"משעמם בחדר." הוא ענה.
גיחחתי ונכנסתי למטבח, הכנתי לעצמי את השוקולדה שלי וגם להארי הכנתי, כמובן. שמתי את המרשמלו שלי מעל והתיישבתי ליד הארי. "היי! גמאני רוצה!" אמר הארי.
הבאתי לו את שלו והתחלנו לראות איזה סרט קומדי-רומנטי.
אבא ואנג'לינה נכנסו לבית עם פוקר פייס. "מה קר?" שאלתי.
"כלום!" אנג'לינה ענתה בעצבנות.
" את יכולה להיות יותר עדינה את יודעת." אמרתי. קמתי לשים את הכוסות הריקות שלי ושל הארי.
"שליחה? את יודעת אל מי את מדברת?!" היא צעקה.
"תרגיעי." אבא שלי אמר. פקד.
שמתי את הכוסות במדיח.
" לא רוצה! אני לא רוצה להירגע!" היא התחילה לצעוק.
"אנג'לינה!" אבי הרים קצת את קולו.
אנג'לינה התעלמה ממנו ופנתה אלי "תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב! את תקשיבי לי, תעשי מה שאני רוצה, כל דבר שאני אומרת לך את עושה מידיות ברור?!" היא צעקה.
הסתכלתי אלייה ונתתי לה את הסטירה הכי חזקה שלי. "נמאס." אמרתי ברוגע ואחרי זה הרוגע נהרס "מי את חושבת שאת?! אימא שלי?!" צעקתי ועליתי לחדרי.
תגובות (0)