כאב מטופש

כשהלב שלי נשבר איתו גם הדמעות הם ממשיכות לרדת אך לבסוף נגמרות אתה מנסה להרגיש כאב אחר במקום הריק הזה שאתה מרגיש אז אתה מתחיל לדמם בקווים ישרים.
אתה חושב שאם הם ידעו הם יקראו לך פסיכי או יסתכלו ברחמנות אתה לא מבין עד כמה אתה צודק אז אתה שומר את זה לעצמך וממשיך לחייך.
אתה מנסה להפוך את זה למשהו יותר כואב ממה שזה כדי שלא תרגיש טיפש אבל גם זה לא עוזר.
אותה אהבה נשארה כבר שלוש שנים ולפעמים אתה מרגיש שיותר.
אתה מחייך לכולם ונותן להם לחשוה שיש לך צרות של עשירים,הם אומרים שאתה לא נפתח מספיק אבל זה רק כדי שלא יראו את הפצעים שבפנים.
אתה כל יום חושב למה אני נולדתי למה לבזבז את החיים האלו דווקא על מי שלא רוצה לחיות ושוב אתה יודע שאתה עושה מזה דרמה אחת גדולה כאילו באמת הייתה שם אהבה ובאמת הייתה אבל רק מצד אחד של המטבע.
אתה כל יום מתפלל שמשהו אחר,שונה,וחדש יקרה אבל בעצם אתה יודע שאתה פשוט מחכה למוות שיתחיל לחלחל מבפנים.
אתה יודע שלאחרים אין סיבה לדאגה כי גם ככה אין לך את האומץ לחדור יותר עמוק עד שתראה את השחור למה?כי אתה פחדן.
אתה מנסה ליצור לעצמך אשליה של מחר יהיה יותר טוב ומנסה לעשות כל מה שצריך כדי שתרגיש יותר בר מזל.
אתה מסתכל על עצמך אחרת בראי ותמיד חוזר על אותו משפט הלוואי וזה לא הייתי אני.
אתה עושה ספורט כדי שתרגיש רזה יותר,ולומד כדי שתרגיש חכם יותר,אתה שם את מיטב הקרמים כדי שתרגיש יפה יותר אבל הכל חולף,עובר,ונגמר אבל רק הכאב המטופש נשאר.