דוגמנית טיפוסית (עם 1D וJB) פרק 22-פרק סיום (;

"בואי לא נסתכל על העבר,נחוש את ההוה.." לחש הארי וירד מהספה,הוא התיישב על ברכיו , דמעה זלגה על לחיי "ג'ולייט,התינשאי לי?" שאל הארי והציא טבעת יפיפה , הדמעות זלגו בלי הפסקה גם אצלי וגם אצלו "אבל,אבל הארי, סה מוקדם מדי,כן אני אוהבת אותך! כן,אני רוצה לחיות איתך את שארית חיי אבל זה מוקדם מדי!" לחשתי חנוקה.
לאחר מספר דקות הארי מחה דמעה מעיניו "לא ג'ולייט, זה לא מוקדם,אני אוהב אותך וזה מה שחשוב",אמר הארי בבטחון,"אני מסכימה" אמרתי בגמגום,"תהי בטוחה בעצמך ג'ולי" אמר הארי ברוך "אני בטוחה,אבל בינתיים נהיה מאורסים,אני לא מוכנה לחתונה!" אמרתי בעודי מנגבת דמעות מעיני..
-ביום למחורת-
'הזוג המלאכותי מאורס,ג'ארי לעד' אלה היו כותרות העיתונים הרבות, "את שלמה עם זה?" שאל הארי בהיסוס קל "אנני בטוחה!" אמרתי,הלכנו להוריו של הארי אנחנו מתחתנים" אמרנו נרגשים כישבנו בסלון אן כל כך התרגשה,כך שהייתה צריכה למחות דמעה מעיניה.
"מתי?" היא שאלה "בעוד שנתיים בערך" אמרנו והבטנו אחד על השניה "אני אוהב/ת אותך" לחשנו יחד, "זה המון זמן,לא?" שאלה אן הסקרנית "אהמהמ.." הנהנתי "אבל זה בגלל הקרירות של שנינו" הסברנו "אם כך,אני ממש מאושרת בשביל שניכם!" היא אמרה נרגשת.
-שבוע לאחר מכן-
הגענו למסיבה הגדולה שנערכה במיוחד בשבלנו,ראינו שם את כל החברים שלנו,מיד התחלנו להשתולל ולהינות,פתאום יד משכה אותי למעלה "מזל טוב!" אמר זאיין "תודה" השבתי "ג'ולייט תעני בכנות,את מוכנה לזה?" הוא שאל וליטף את שערי "אני לא יודעת!!!" צעקתי , הוא נבהל "אז למה הסכמת?" הוא שאל "כי אני כן אוהבת אותו,כי אני כן רוצה לבלות איתו את כל חיי" הסברתי כשאני בוכה "את לא רוצה את זה?" שאל פתאום קול מהצד "לא,הארי זה לא ככה,תן לי להסביר" אמרתי לחוצה,"קדימה תסבירי" הוא ציווה "אני אוהבת אותך אבל אני רק בת 20, אני לא מוכנה לחתונה,למשפחה,לילדים,לגבולות ויכול להיותויכול להיות שלא ארצה זאת גם מאוחר יותר,כרגע ברצוני להתחתן רק בגיל 25,לחכות לי חמש שנים אינך יכול ואני לא רוצה להפסיד את הכל כי אני באמת מאוהבת!" הסברתי באיטיות "ג'ולייט,כיף לי להיות איתך,לא משנה חתונה או נישואים.."
-כעבור 3 שנים-
"רייצל" לחש הארי לתינוקת היפה,לא אנחנו לא נשואים ורייצל לא הילדה שלנו,היא בתם של לו וטם,אבל אני החלטתי,כבר מזמן,לפני שלוש שנים שהתחלתי ללמוד הוראה, אני לחיי משפחה מוכנה לא משנה מה!!
-כעבור שנתיים נוספות-
"אליסון" אמר הארי לביתו הקטנה שהתגלגלה מצחוק מהפרצופים שעשה אביה "ג'ולייט חזרת,איך היה היום בבית הספר?התלמידים התנהגו כראוי?" הוא שאל,מביע עניין בחיי "עזוב את בית הספר,איפה הקטנה שלי?" שאלתי ולקחתי את אליסון,הארי נשק לי "אני אוהב אותך אישתי" הוא אמר..