נימאס לי
נימאס לי מהכול. מכירים את זה שאתם מוצאים את עצמכם בוהים בתקרה או ברצפה או בנקודה בקיר או במה שלא יהיה? שהגרון כ"כ חנוק אבל אין סיבה אמיתית לבכות וגם מתביישים בדמעות? כשבעצם אין שום דבר שמאיים עליכם אבל אתם מרגישים לא הכי טוב בעולם? שבא לכם לצרוח ולשבור דברים ולעשות בלאגן אבל כל מה שאתם יכולים לעשות זה לחשוב על זה? שהגוף שלכם כ"כ כבד מעייפות אבל אתם לא מסוגלים להירדם, כשהראש מתפוצץ ממחשבות שלא יוצאות? שכאילו תוקפות אתכם מבפנים? מכירים? מה אתם עושים כדי לצאת מזה? כותבים, שומעים מוזיקה? אומרים שישתפר אח"כ? נמאס לי שהכול מתחרבן ומתקלקל ויש ציפיות שלא מתמלאות ואני מתגעגעת הביתה רק כדי להיות במקום מוכר והפנימיה יוצאת לי מכל החורים ואין לי למי להתלונן וגם לא סיבה מוגדרת.
נמאס לי.
נמאס לי לשבת ככה ושונאת את התחושה שאין לי כלום לעשות. אבל אין לי כלום לעשות.
לפעמים העצב שוטף בגלים
המחשבות צורבות
הידיים קרות
לפעמים אין סיבות להיות מרוצים
הלב כואב
הראש כבד
לפעמים רוצים להיות שמחים
אבל לא מצליחים
גם כשממש רוצים
אה אה
אז שתמיד תהיו בשמחה וסליחה שחפרתי.. ערב סבבי לכולם :)(:
תגובות (4)
אני מכריה את התחושה .
אני מכירה את הגעגוע .
אני , אני כל חיי לא הורים .
אבל זה בסדר – חיים .
אני שוקלת עם לפרסם את זה כרגע , כי זו תגובה שתשאר . תשאר לנצח ,
אלא עם כן תמחקי את הסיפור , וזה אסור בתחלית האיסור .
הקטע הזה הרטיט אותי והציף אותי בכ'כ הרבה רגשות שהשארתי מאחור .
תודה , אביג'ולי , שהעלת את הקטע הזה .
אני שמחה שהעלת את הקטע המדהים הזה .
תמשיכי ככה ,
תמשיכי לעלות תיאורים מדהימים , רגשות מעלפים ומילים מרטיטות .
שקעתי בקריאה ..
הכל כאן כ'כ עמוק ..
אבל אלו רק מילים – שחור על לבן – שעושים כ'כ הרבה לבנאדם .
כ"כ רגשת אותי בתגובה שלך. אני לא אמחק את הסיפור ותודה שגרמת לי להרגיש טוב יותר.
מילים טובות הן התרופה הכי טובה.
תודה
מבינה אותך כל כך.. זה קורה גם לי מלא פעמים בגלל שאני מאומצת.. זאת תחושה מוכרת… אני פה בשבילך.. אפילו שזה רק בגדר סיפורים <3 את חברה מקסימה ובאמת שאת כותבת מדהים!! כישרונית ברמות אוהבת אותך
תודה רבה לך!