אהבה מחוץ לחוק – פרק 1

עיניו ריקות ולא מסגירות דבר , הוא הביט ישר אל תוך עינו של הגבר העומד מולו ומתחנן על חייו .
בלי למצמץ הוא ירה הישר בלבו של הגבר .
האישה שעמדה לצד הגבר נפלה על ברכיה לצד הגבר המת והתחננה שלא יהרגה .
אבל הוא בלי היסוס ירה לה כדור ישר לראש , היא נפלה נטולת חיים על כביש האספלט השחור .
הרצתי את הקטע האחרון שוב ושוב ושוב וראיתי איך הוא רוצח את הוריי בדם קר .
"למה אתם מראים לי את זה ?" שאלתי את הנרי סמית' ראש מחלקת המבצעים המיוחדים של ה-FBI
ואת פנלופי הדג'נס המזכירה שלו.
"ההורים שלך הכשירו אותך במשך 18 שנה " אמר הנרי בקול סמכותי ועמוק .
עצרתי את עצמי מלבכות , הם מתים לכול הרוחות , ניסיתי לעכל את זה .
"על מה אתה מדבר ? לא הוכשרתי לשום דבר" אמרתי לו . הנרי הרים גבה שחורה עבה , "את יודעת שבע שפות
אנגלית, איטלקית, ספרדית, צרפתית , גרמנית , יפנית , וערבית" אמר הנרי .
"הם לקחו אותי לטייל בעולם " מחיתי , מאיפה הוא יודע בכלל כמה שפות אני יודעת ?
"את יודעת גם 3 סוגי אומניות לחימה , ג'יג'יסטו , קונג פו , ומחזיקה חגורה שחורה בקראטה " הוסיף הנרי .
"זה מבחירה! הם לא הכשירו אותי לשום דבר " אמרתי בעצבים אל הנרי שנאנח .
"את יודעת לטפס על הרים , לגלוש בשלג , לצלול בעומקים, לצוד " אמר .
"אלה היו התחביבים שלהם " מחיתי "הם לא אימנו אותי או הכשירו אותי " ביטלתי את דבריו .
"הם דחפו אותך לזה בין אם תרצי בזה או לא , הם אימנו אותך במשך כול ימי חייך " אמר הנרי סמית' .
נשמתי נשימה עמוקה , "אז הם אימנו אותי , מה אני אמורה לעשות ?" שאלתי אותם .
הנרי הרים שני גבות שחורות עבות והביט לכיוון מסך המחשב .
התמונה קפואה על פניו של הרוצח מבעד למצלמת האבטחה .
"בצוואה של הורייך הם רוצים שאת תתפסי את הרוצח שלהם " אמרה פנלופי שעד עכשיו ישבה בשקט על הכיסא המשרדי .
*
-ממבט עינו של קייל-
ישבתי בסלון על ספת העור השחורה ושיחקתי בידיי עם בקבוק הבירה החצי ריק .
"בייבי?" שמעתי קול מאחורי .
הבטתי אל המסדרון המוביל אל חדרי השינה שלי ושל אבי שעכשיו ריק .
"מה?" שאלתי בקרירות את הבחורה הבלונדינית הגבוהה שעמדה נשענת על הקיר .
שערה בלונדיני צבוע וארוך , היא לבשה חולצה שלי שכיסה את גופה .
"בוא למיטה" אמרה בקול מפתה .
שפשפתי את עייני והבטתי על השעון הדיגטלי שבממיר הטלוויזיה , כמעט חצות היום .
גירדתי את עורפי , "אני הולך" אמרתי וקמתי מהספה השחורה .
"מה?" שאלה מופתעת . נעלתי לרגליי את נעלי הספורט השחורות לקחתי את המפתחות של האופנוע ובאתי לצאת
מבעת לדלת הבית .
עצרתי בכניסה , "אל תיהיה פה כשאחזור" אמרתי ויצאתי מהבית טורק אחרי את דלת העץ החומה .
נכנסתי למעלית הבניין ולחצתי על קומה מספר C1 המובילה אל החנייה התת קרקעית של הבניין .
ושמה בפינת החניון האופנוע השחור שלי , הכנסתי את המפתח לחריץ והתנעתי .
*
-נקודת מבט ענייה של לוריאן –
"אנחנו נדאג בשבילך להכל " אמרה פנלופי ויצאה אחרי הנרי סמית מחדר החקירות הקטן ששהיתי בו .
אחרי עשר דקות ארוכות נכנס מבעד לדלת אל החדר גבר שחור כבן 40 , "שלום לך" אמר "אני ג'ייק טורבן " .
הוא אחז בידו מזוודה קטנה שחורה , הוא הניח את המזוודה על השולחן מולי ופתח אותה .
"הנרי שלח אותי לאבזר אותך" אמר תוך כדי חיטוט במזוודה .
הוא שלף שבעה דרכונים ותעודות זהות בצבעים שונים , "זה בשביל כול מדינה שאת יודעת את השפה שלה" אמר והניח
את הערמה הצבעונית של תעודות הזהות על שולחן העץ החום .
ג'ייק המשיך לחטט במזוודה ושלף ארנק כחול , "פה יש כרטיסי אשראי , וכסף מזומן בכול צורת המטבע" . (ארו, דולר ,לירות)
והניח את הארנק לצד ערמת תעודות הזהות והדרכונים . הוא שלף גם מהמזוודה השחורה שלושה רשיונות על שלושתם שמות שונים
וכולם נושאים את התמונה שלי .
"ובנוסף" אמר ושלף תעודת זהות שחורה .
"מה זה ?" שאלתי אותו והסטתי קצוות שיער שנפלה על פניי .
הוא פתח את הכרטיס ובתוכו תג שוטר , תמונה שלי , וכתוב באותיות שחורות גדולות FBI .
הוא שלף בנוסף גם מפתח שחור נוצץ , "ולמה זה?" שאלתי את ג'ייק .
"לרכב החדש שלך" חייך . הוא הניח את המפתח בכף ידי ויצא מהחדר בלי לומר דבר נוסף .
פנלופי ליוותה אותי אל החניון התת קרקעי .
הבטתי מסביבי על הרכבים ותהיתי מי מבניהם שלי , פנלופי עצרה מול פרארי שחורה , החלונות שחורים כהים .
היא חייכה וסימנה עם ראשה על הרכב השחור .
"זה הרכב שלי?" שאלתי בפה פעור . ציפיתי לרכב פחות חדיש יותר הונדה 96 .
פנלופי הנהנה , "יש בפנים מזוודה מלאה בגדים " אמרה לי .
"אז מה אני אמורה לעשות עכשיו ? " שאלתי אותה .
"לתפוס את הרוצח שרצח את הורייך " אמרה לי פנלופי בכובד ראש .
"אל תדאגי " אמרתי בחצי חיוך "אני אתפוס אותו חי או מת" .
היא הנהנה בראשה פעם אחת ופנתה אל עבר המעליות , קול העקבים שלה נשמעה בחוזקה על המדרכה האפורה .
נכנסתי אל הרכב סגרתי את הדלת והתיישבתי במושב הנהג , הבטתי במראה האחורית והבטתי על עניי הכחולות בהירות .
פתחתי את תא הכפפות ובפנים תיק שחור בגודל בינוני .
פתחתי את התיק בפנים חיכה לי מכתב לבן .
"לוריאן אל תשכחי לחבוש כפפות זה מסתיר טביעות אצבעות , בתוך התיק יש מחשב נייד עם כול המאגרים והמודיעינים האפשריים, משטרתיים , משרד הרישוי , יש לך גישה להכל . ג'ייק"
לבשתי לידי את הכפפות השחורות שנחו בתא הכפפות .
עלה על פניי חיוך רחב חושף שיניים כשראיתי מה עוד היה בתא הכפפות .
*
-נקודת מבט עינו של קייל-
מד המהירות עלה , הרוח הצליפה על פניי , שחכתי את הקסדה בבית .
המד המשיך לעלות 160 , 170 , 180 , 185 .
הבחנתי מרחוק בכנסייה שעמדה בצדדי העיר , מדשאה גדולה מאחוריה והמוני מצבות , בית הקברות בו קבורים אבי ואימי .
נכנסתי אל הכנסייה .
הכומר סידר קבוצה של תנכים על המדף הגבוה והתאמץ להגיע אל המדף .
"תן לי לעזור לך אבי" אמרתי לכומר ולקחתי מידיו את ערמת התנכים , סידרתי אותם בשורה ישרה על המדף העליון .
"תודה בני" אמר .
התיישבתי על הספסל בשורה הראשונה מול המזבח .
"מה קרה קייל ?" שאל הכומר שראה את מבטי המהורהר הבוהה בנקודה קטנה ברצפה המבריקה .
זאת לא הפעם הראשונה שלי בכנסייה הזאת חשבתי והרמתי את מבטי מהרצפה אל ערמת התנכים שהרגע סידרתי .
"בני?" שאל הכומר .
"רציתי לבוא לפה " אמרתי בשקט . "אתה רוצה להתוודאות בני?" שאל אותי .
חייכתי חיוך נטול הומור , "אבי יש לי מקום שמור שם למטה" אמרתי .
"אלוהים נותן מחילה למי שראוי , אתה רק צריך לבקש אותה " אמר הכומר " תמיד יש אור בקצה המנהרה " אמר לי .
חיוך נטול ההומור שלי התרחב בטיפה , "זה אש הגהינום אבי , לא אור " וחיוכי נהפך לצחוק נטול הומור .
"קייל נערי תמיד יש תקווה" נאנח , "למי שרוצה בא" אמרתי לכומר .
נערה צעירה נכנסה אל הכנסייה שיערה חום בהיר וענייה כחולות בורקות .
הכומר קם לברך אותה , קמתי ופסעתי אל דלת הכניסה הגדולה .
"קייל נערי " קרא אחרי הכומר , "תמיד יש תקווה" אמר .
הנערה עקבה אחרי במבטה .
עליתי על האופנוע והתנעתי , נסעתי הרחק מהמקום הזה .