התחלה חדשה – פרק שבעה עשרה

לאחר השיחה עם סם שרוממה את רוחי מאוד כריס נכנס אלי לחדר.הוא היה בלי חולצה ונראה מבולבל ביותר.בדרך כלל,כריס הוא ילד ביישן מאוד שלא מרבה לדבר.יש לו שער חום כמו שליי שמסתדר על ראשו כאילו מעצב סידר אותו למרות שהוא לא נוגע בו.עיניו ירוקות כאיזמרגד כמו שלי ושפתיו שותקות כמעט תמיד.מאז שהיה קטן הוא לומד בבית.אמא פוחדת עליו,היא אומרת שלי יש חוש הישרדות מעולה אז אני מסוגלת להתמודד עם המעברים אבל הוא לא.תבינו,זה לא כאילו הוא דפוק או משהו,פשוט אמא אוהבת אותו יותר ממני ואבא אוהב אותי יותר ממנו.הבעיה היא שאמא תמיד בבית ואבא לעיתים רחוקות אז כמעט תמיד הכף נטויה לטובתו.
"היי,כריס.מה קורה?"שאלתי באדישות.בעיותיו של כריס בוודאי היו פחות חשובות משלי אבל מה לעשות שאני אחות טובה??חוץ מזה שאמא מכריחה אותי להקשיב לו.
"אני…אני לא יודע."אמר בבלבול.הוא נראה…אבוד ביותר.
"אתה בסדר?"שאלתי בדאגה.
"אממ..לא.אני חושב שאני חולה."אמר והסמיק ללא סיבה.
"במה אתה כבר יכול לחלות??אתה כל הזמן בבית."אמרתי והוא התיישב על המיטה עייף.
"אני חולה אהבה."אמר בעיניים בורקות.תמיד קינאתי בעיניו.הן ידעו להעביר את רגשותיו ללא מילים וברוב הפעמים הוא בכלל לא היה צריך לפתוח את הפה וכבר היו יודעים מה הוא עומד להגיד.הפעם עיניו היו בורקות מתמיד,נוצצות בהתרגשות שכזאת לא ראיתי.
"מצחיק."אמרתי וצחקקתי בלחץ.לאחרונה נראה שכולם חולים באהבה.
"אני לא צוחק.זו…זו החברה שלך,מיקה."אוי לא.אוי.לא.למה??למה לעזעזל אלוהים אוהב להתעלל בי??למה??אין לו דברים יותר חשובים לעשות?הרי הוא אלוהים.
"מה איתה?"שאלתי בעייפות,מחפשת דרכים איך לטפל בבעיה הזו.
"היא…היא פתאום נכנסה לחדר שלי ו….והעינים שלה!ממבט ראשון התאהבתי.היא כל כך יפה….ומצחיקה.אני באמת חושב שאני אוהב אותה.לא סתם מחבב,איימי,אלא אוהב.אוהב עם כל הלב."
"כריס,אני מבקשת ממך בתור אחותך,תתרחק ממיקה."
"למה??"שאל עוד יותר מבולבל.
לפתע רעיון מחליא עלה בראשי.לא רציתי לעשות את זה,באמת שלא,אבל לא הייתה לי ברירה.
אמרתי בקול אדיש:"היא שונאת אותך.היא אמרה לי שאתה מעצבן וטיפש.אני לא רוצה שתיפגע ממנה.פשוט תתרחק."
"זה מה שהיא אמרה?"הוא שאל בקול כאוב.
"כן.היא אמרה שאתה גם דיי מכוער.מצטערת."אני פשוט בנאדם נורא.נורא ואיום.שמישהו יהרוג אותי כבר לפני שאני הורסת לעוד בנאדם את החיים.
"באמת??חשבתי שהיא מחבבת אותי."הוא היה פגוע עד עמקי נשמתו.אני אחות נוראית.אמא הולכת להרוג אותי על זה.
"אני מצטערת אבל היא ממש שונאת אותך.אני מציעה לך לא להתקרב אליה."
כריס מלמל משהו בקול פגוע ויצא מהחדר.אמא צדקה,כריס יותר פגיע ממני.אני מרגישה כל כך אשמה אבל הייתי חייבת לעשות את זה.אסור להם להיות ביחד.אסור,אסור,אסור.