סודות של העבר-פרק 10 חלק ב
סוזן היתה במקלחת. היא עמדה מתחת לזרם המים החמים ונתנה להם לקחת את העייפות שלה ולהחליף אותה באנרגיה. היא יצאה מהמקלחת, התלבשה ונכנסה לחדר קטן. היתה בו מיטה גדולה, ארון, שידה וחלון צדדי שמשקיף אל הרחוב. ברגע שהיא התיישבה, זהרה ידה בעוז. היא הכניסה את ידה מתחת לשמיכה, אך זה לא עזר. ' למה זה קורה לי 'חשבה סוזן וחיפשה נואשות משהו שיעזור לה להסתיר את האור. ' מה עשיתי ? '
היא שמעה נקישה קלה על הדלת ואחר כך קריאה "סוזן סיימת להתקלח ?" זה היה קולו של גייק. היא לא יכולה לתת לא להיכנס. עם הוא היכנס עכשו, הוא יראה את הזוהר של ידה. "סוזן? " עכשו קולו שידר חשדות. אין ברירה, אני יאלץ לספר לו הכל.
היא עזרה אומץ ואמרה "פתוח גייק, אתה יכול להיכנס."
"מה!? " גייק חשב שהוא חולם. כשנכנס לחדרה של סוזן הכל היה מוצף באור. הוא חיפש את סוזן ומצא אותה יושבת על המיטה כשידה מתחת לשמיכה. הוא ראה שהיא שואפת ונושפת, שוב ושוב. הוא שם לב שהאור בחדר מהבהב בקצב הנשימות שלה. הוא סגר את הדלת והתיישב מאחוריה. הוא הסתכל על סוזן ולא ידע אם זה חלום או מציאות.
"אני..אני יכולה להסביר" אמרה סוזן "רק תן לי כמה דקות." היא שאפה ונשפה פעם אחרונה והאור בחדר נעלם. היא נעמדה על רגליה ואמרה "בוא, תן לי לספר לך סיפור מטורף…….."
עכשו הוא ישב בקצה המיטה וניסה לעכל את המידע. הוא חשב על כל מה שהיא אמרה לו, וניזכר פתאום בפתק שהיה בתוך הספר שלו. הוא החליט שזאת יכולה להיות הזדמנות טובה לשאול את סוזן לגבי הסימן.
"סוזן יש משהו שאני צריך לשאול אותך" אמר גייק ולקח שאיפה גדולה, "את מכירה את הסימן הזה? " הוא הראה לה את הסימן של הכוכב הקטן בתוך עיגול עם הקו השחור. ברגע שסוזן ראתה אותו, היא התרחקה מיידית מגייק וכיסתה את פיה בידה. "זה.. זה הסימן שלי" גמגמה "אבל, למה יש עליו קו שחור? " סוזן לא הבינה מה קורה פה. "גייק, מאיפה יש לך את הסימן הזה? זה לא סימן פופולארי במיוחד. זה סימן מסוכן."
"מצאתי את זה בתוך הספר שלי " אמר גייק. "זה מכתב. יש מאחור האזהרה." הוא נתן לה לקרוא את המכתב וראה את עינה מתרחבות. " 'הקבוצה הישנה' קראתי משהו עליהם. גייק יש משהו שאתה מסתיר ממני? לא יכול להיות שזה סתם הופיע לך בספר. ואיזה ספר זה בכלל? " היא הסתכלה עליו וראתה שהוא מהסס עם לספר או לא אך לבסוף נכנע.
"אני יספר לך……"
הוא סיפר לה את סיפורו, והיא הינהנה בהסכמה עם כל מילה שלו. כשהסתכל עליה, ראה שהיא מחברת את הכל ביחד בראשה ולבסוף מגיעה לפיתרון. "גייק," אמרה בקול זהיר " אני חושבת שאתה צריך לבוא איתי מחר למקום מסויים. זה חשוב מאוד; ותביא איתך את הספר שלך" היא התקדמה לכיוונו "אבל עכשו אני הולכת לישון" היא נתנה לו נשיקת לילה טוב ודחפה אותו מהמיטה שלה. הוא ציחקק בשובבות ויצא מהחדר.
"סוזן, סוזן בואי אלי, "לחש קול מתוק." סוזן…"היא הסתובבה לכל הכיוונים, מחפשת את הקול.
"מי את? " שאלה " ואיפה את ?". היא ראתה אור מבליח לפניה וזזה לאחור.
"את מכירה אותי , אני אליסון. המכשפת שממנה ירשת את כוחותייך ". סוזן ראתה עכשו את כל גופה. הן היו כמעט באותו גובה." אני מבינה שגייק גילה את סודך ואת נאלצת לספר לו הכל מהתחלה." אמרה אליסון הרוח. "הוא גם גילה לך את סודו, ואת יודעת מי היה קדמונו של גייק, נכון?" המשיכה אליסון בדבריה ושלפה
מהאוויר כדור בדולח קטן.
" קדמונו של גייק… אריאל, נכון? אני קראתי משהו על זה . את הבאת לו שיקוי שנתן לו כוחות, נכון? " סוזן התקדמה לעבר אליסון.
"צודקת בהחלט. בכל אופן, זה חשוב שתסבירי לגייק הכל וחשוב שהוא יבין את גודל הסכנה. אך הישמרי מ'הקבוצה הישנה'. קסמי לא חזק כמו שהיה פעם, והם יעשו הכל כדי לפגוע בך או למנוע ממך לכבול אותה שוב." אליסון הביטה בסוזן בעצב. היא הסתכלה לרגע בכדור הבדולח, ואז,ממש לנגד עיניה של סוזן, הכדור נעלם והתפוגג באוויר.
"תם זמננו, סוזן יקירתי. אני מקווה שעצותי יעזרו לך נגד כל מי שמנסה לפגוע בך לרע." אמרה ליסון והתחילה גם היא להתפוגג באוויר. "וזכרי, לא לפגוע באנשים חפים מפשע" אמרה אליסון בחיוך אחרון ונעלמה .
סוזן התיישבה בפתאומיות במיטתה. היא מיצמצה בעיניה כדי לסלק את לחלוחיות השינה שלה והסתכלה סביבה. לקח לה כמה רגעים כדי לזכור שאליסון היתה רק חלום, אבל חלום שדבריו היו אמיתיים. השעון שליד מיטתה הורה על שש וחצי. היא התארגנה, התלבשה ויצאה החוצה. הבית היה שקט והיא ניחשה שבני הבית עדיין ישנים.היא התגנבה לחדרו של גייק וסגרה את הדלת בזהירות. סוזן נעמדה ליד המיטה שלו והביטה בפניו היושנות.הוא נראה שליו והיא לא רצתה להעיר אותו. כשעמדה ללכת הוא תפס בידה וגרר אותה חזרה עליו.סוזן נפלה על המיטה בגומלנות. ראשה היה קרוב אל ראשו של גייק. "אני רוצה נשיקת בוקר טוב" אמר בקול ילדותי. "הרי את לא יכולה להיכנס לחדר של בן ולצאת כאילו לא קרה כלום."
היא הסתכלה עליו ואמרה ברצינות "תשכך מזה. אני לא הולכת לנשק אותך לפני שתצחצח שיניים קודם. עכשו קום, יש לנו הרבה דברים לעשות היום ." היא שיחררה את עצמה ממנו ונעמדה על רגליה. גייק הרים את ראשו מהכרית."אז אולי רק על הלחי? "ביקש "נו, בבקשה? ". גייק ניסה לשכנע את סוזן, אבל היא סירבה להקשיב לו."קדימה, קום כבר ! אנחנו צריכים להספיק להגיע לבית שלי " היא פתחה את הדלת ויצאה מחדרו.
גייק הסתכל כמה שניות על הדלת ואז שאל על חלל החדר. "למה דווקא לבית שלך? "
הוא קם ממיטתו והתחיל להתארגן.
תגובות (0)