" I will not let you fall " פרק 11

-כעבור שלושה חודשים-
האודישן בעוד שבוע , במשך החודשיים האחרונים קרעתי את עצמי באימונים בשביל להצליח ולהתקבל לאקדמיה לבלט .
לא דיברתי עם לוק מאז… מאז שהוא סיפר לי את האמת .
הוא ניסה להתקשר אלי כמה פעמים, אבל לא עניתי .
הוא בא גם פעמיים אל בית הספר שלי , היו צריכים לתפוס את מייקל כדי שלא יכה אותו .
נשארתי אחרי הלימודים לעשות חזרות על הריקוד לפני שאני נותנת לרגליים שלי מנוחה עד האודישן .
הסטודיו ריק , ורק אני עומדת במרכז החדר מביטה על ההשתקפות שלי במראה .
עמדתי על קצות אצבעותיי ורקדתי במשך חמש דקות את הריקוד שחזרתי עליו שוב ושוב במשך כול החודשיים האחרונים .
הבטתי על שעון המחוגים התלוי על הקיר משמאל לדלת העץ המובילה אל מחסן שירות .
כמעט עשר בלילה , כדי שאני יזוז הביתה ניהיה כבר ממש מאוחר .
הוצאתי את הדיסק מכונן הקשיח של המחשב שעמד בפינת החדר , ויצאתי .
התקדמתי אל עבר החניון , התקשרתי אל מייק .
תא קולי …. לעזאזל , טוב אני יתחיל להתקדם ברגל .
הלב שלי התחיל לדפוק , הפלשבקים מאותו לילה חזרו אלי .
מערב 'התאונה' הערב בו האח החורג של לוק דקר אותי בבטן , ולוק מצא אותי מדממת ברחוב .
הגעתי לקצה חניון בית הספר והבטתי על הכביש הפונה אל הבית .
על ספסל עץ חום ישן ישב מי עם לא אחר , לוק .
לוק הביט לעברי , שמתי לב שעצרתי .
"רוז!" קרא לעברי .
פניתי אל הכביש המוביל אל הבית והתחלתי ללכת הרחק מלוק .
"בבקשה רוז , תעצרי שנייה" שמעתי את קולו .
הרגשתי טיפת מים נופלת בדיוק על מצחי , ואז התחיל לרדת מבול והגשם הרטיב אותי עד לשד עצמותיי.
התחלתי לרוץ כדי לתפוס מחסה , הרגשתי אבודה .
לוק קרא לי מאחורי , ואני עמדתי באמצע המדרכה אבודת עצות והגשם הרטיב כול סנטימטר ממני , השיער נדבק לפניי והסתבך סביב צווארי .
הרגשתי ידיים חזקות עוטפות אותי , "בבקשה , תעצרי" לחש באוזני .
כול הכאב של החודש האחרון חזר אלי במכה , הדמעות התערבבו עם טיפות הגשם .
"בבקשה תני לי להסביר " אמר לי .
"מה לוק? " צרחתי עליו והשתחררתי מאחיזתו , "מה יש להסביר? אני כמעט מתתי בגלל האח שלך! " צעקתי עליו .
"אל תתקרב אלי " אמרתי מזהירה אותו עם ידיי "בבקשה פשוט תעזוב אותי לנפשי " אמרתי לו .
"הוא לא אח שלי , הוא אח חורג , בבקשה תני לי להסביר לך " אמר , "בבקשה עשר דקות ואני יעזוב אותך לנפשך" אמר .
"יש לך עשר דקות " אמרתי נאנחת .
"בואי לפחות לרכב " אמר והצביע על בא.אמ.וו שחנתה מהעבר השני של הרחוב .
חצינו את הכביש ונכנסנו אל הרכב .
לוק הדליק את החימום , והאוויר החם התחיל להתפשט בחלל הרכב הסגור .
"יש לך תשע דקות " אמרתי .
הוא הביט בשמשה הקדמית , "אימא שלי נפטרה בערך לפני 3 שנים ואבא שלי התחתן שוב עם איזה מישהי , היא לא רעה או משהו אבל יש לה בן קטן ממני בערך בשנה" .
"ואבא שלי בכלא , מעולה סגרנו את העניין " אמרתי בציניות ובאתי לצאת מהרכב .
הוא חסם אותי בידו , "יש לי עוד שמונה דקות" אמר .
"תעשה את זה זריז" אמרתי לו .
הוא המשיך לספר , "הבן שלה כול הזמן הסתבך עם החוק , שודד חנויות , גונב כסף , גונב רכבים ".
"באותו היום שקרה 'המקרה' " אמר לוק והבנתי שהוא מתכוון לאותו היום שבו אחיו החורג דקר אותי .
"יצאתי מאוחר מהבית , אני אפילו לא הייתי אמור להיות באזור שהוא תכן את מה שהוא עשה , אבל אני שחכתי את הארנק שלי בבית אז חזרתי בחזרה דרך קיצור ". אמר .
"דרך הפארק" השלמתי אותו .
הוא הנהן , " ואז מרחוק ראיתי טרנינג שחור עם פסים כתומים זוהרים בשרוולים ובמכנס של אדידס "
"וזה מה שבן אחי החורג לבש כשיצאתי מהבית " אמר .
"מהר רצתי אלייך וכשבן ראה שאני מתקרב , הוא נלחץ הוא פחד ממני , אז הוא דקר אותך וברח " סיפר לוק .
עינו נצצו וברקו כאילו עמד לבכות .
"כשמצאתי אותך מדממת התקשרתי מהר ל911* והזמנתי אמבולנס , רדפתי אחרי בן תפסתי אותו , פירקתי אותו מכות , השארתי אותו ברחוב שכול הפנים שלו נפוחים ומדממים הוא לא חזר לבית יותר ".
"מאז שהכרתי אותך כול הזמן ניסיתי לספר לך , אבל כול פעם השארת אותי חסר מילים " אמר לי .
ניגבתי דמעה שזלגה מקצה עיני .
הסתובבתי ויצאתי מהרכב בלי לומר דבר .
התחלתי ללכת על המדרכה האפורה אל עבר הבית שלי .
הרכב שלו עצר לידי , "תני לי לפחות לקחת אותך לבית" אמר לוק .
"אני יילך ברגל" אמרתי בשקט .
הוא לא התווכח הנהן עם הראש לחץ על הגז ונעלם אי שם בהמשך הכביש .
אני לא יכולה לסלוח ללוק , הוא שיקר לי .
גם אם הוא זה שהציל את החיים שלי , אלמלא הוא אחיו החורג לא היה נלחץ ודוקר אותי .
האייפון שלי רטט , מייקל מתקשר ….
-"הלו?" עניתי לשיחה .
-"איפה את ?" שאל אותי מייקל .
-"אני בתחילת הרחוב" עניתי לו .
-"תחכי שמה, אני בא לקחת אותך" אמר לי .
-"זה בסדר מייק , אני כבר ליד הפארק " אמרתי למייקל .
לא סיפרתי לאף אחד מה שקרה עם לוק את כול הסיפור ההזוי הזה שמרתי לעצמי , אפילו לשתי החברות הכי טובות שלי לא סיפרתי .
הגעתי לבית , פתחתי את דלת והרטבתי את שטיח הכניסה .
"רוז זאת את ?" שמעתי את קולו של מייקל מהחדר שלו .
החדר של מייק משמאל לחדר שלי .
"כן " אמרתי , סגרתי את דלת הכניסה והלכתי אל החדר של מייק עומדת בפתח החדר שלו .
"מה ירד גשם ? , סליחה שלא עניתי הייתי במקלחת" אמר מייק .
"זה בסדר, גם אני עשיתי סוג של מקלחת" אמרתי .
הוא צחק , חייכתי חיוך קטן והורדתי אותו מהר , לא היה לי חשק לחייך .
"טוב אני נכנסת להתקלח " אמרתי למייקל .
נכנסתי אל חדר המקלחת ונעלתי אחרי את הבריח .
הסרתי מעלי את הבגדים הרטובים , פתחתי את הברז ומים חמים זרמו .
נכנסתי אל המקלחת ונתתי למים החמים להפשיר את גופי הקפוא .