מפורסם בהשאלה פרק ג': פגישה רטובה

"היי אמא" אמרתי והנחתי את התיק על הכיסה, מעוצבנת מהיום הנוראי שעבר עלי.
"היי גווני, איך עבר היום ואאאהה… איפה כריס?" שאלה אימי והיתיישבה לידי.
"נוראי ולמה?".
"טוב, את יודעת שיש לה יום הולדת עוד שבוע ורציתי להביא לה את המתנה".
"אוי לא, בבקשה שזה לא מה שאני חושבת שזה" היתפללתי בשקט, רק זה חסר לי.
"מה קנית לי, מה קנית לי, מה מה מה???" קפצה כריס בהיתרגשות ליד הדלת.
"בבקשה כריס, תהני" אמרה אימי והוצאה מהתיק שני כרטיסים סגולים עם כתב ענקי 'black turn'
,שורה שניה כיסאות 14,15.
"ידעתי" נאנחתי בעצב.
"וואוו….. תודה אמא, תודה, תודה, תודה!" צעקה כריס ורצה לחבק אותה.
"אה.. גוון את יודעת, שאת הולכת איתה נכון?" והינה זה הגיעה האגרוף בבטן, המכה שחיכיתי לה.
"אבב..לל אמאא אמ..אנ אמא" גימגמתי ביאוש.
"גוון די, זאת המתנה שלך" אמא שלי חייכה עלי, את חיוכה המתחנן.
"נו בבקשה, גוון בבקשה".
"לא כריס, בלי פרצוף הכלב… טוב, בסדר" נאנחתי.
"יש, אני חייבת לספר לאן" צעקה כריס בהיתרגשות.
"רגע בנות, אני צריכה שתילכו למכולת חסר לנו חלב, אבל אתן תוכלו לקנות מה שאתן רוצות מהכסף
שנשאר" אמרה אימי.
"טוב בסדר, בואי כריס קדימה, יש הרבה שיעורי בית" אמרתי ויצאתי מהבית לכיוון המכונית שלי וכריס היצתרפה בדילוגים.
"איזה כיף, הולכים להופעה" אמרה והחלה לצחוק.
"בישבילך גן עדן, בישבילי גיהנום".
"למה את שונאת אותם כל כך?" שאלה ועצרה.
"אני לא שונאת אותם, אני פשוט לא אוהבת אותם, למה את אוהבת אותם?" שאלתי והמשכנו ללכת.
"כי הם חלומיהים, במיוחד דרק הוא מושלם" אמרה וחייכה הגנו למכונית ונכנסנו פנימה, הפעלתי את המנוע בשעגה והתחלנו לנסוע.
הגנו למכולת, לקחתי את אחת מהסלסלות האדומות הקטנות והתחלתי לאסוף חלב,לחם, צנצנת קטנה של שוקולד למריחה וקולה כריס הוסיפה קצת חטיפים פה ושם, שילמתי למוכרת ויצאנו.
"את באמת צריכה, את כל האוכל הזה?" שאלתי ונאתתי לה שתי שקיות.
"כן ,אני ואן עושות מסיבת פיג'מות ואני אחרית לחטיפים".
"כריס סתם שאלה, למה יש שם קבוצה של בנות, שעומדות וצורחות ליד לימוזינה?" שאלתי שאלה רטורית, כי כבר ידעתי שמי שבתוך המעגל זה הוא…

"OMG זה דרק ביאמול, תחזיקי רגע" צרחה כריס והביאה לי את השקיות שלה, האם היום זה יכול להיות יותר גרוע, כן התשובה היא כן!.
"רגע כר…" התחלתי, אך היא כבר רצה והיצתרפה לבנות הצורחות "כריס, אני בבית, תתפסי טרמפ או משהו כזה" צעקתי והמשכתי לכיוון המכונית .
"הי זה לא נראה לי כל כך נחמד, להשאיר את אחותך הקטנה לתפוס טרמפים" נשמעה קול מאחורי וכל הצרחות הישתתקו, היסתובבתי לאט ומאחורי עמד נער בן 18-19 לכל היותר, עם שיער חום כהה ועיינים כל כך כחולות, שאפשר פשוט לטבוע בהן.
"אתה, דרק ביאמול נכון?" שאלתי.
"כן" אמר וחייך
"אז תקשיב לי טוב טוב, לא אכפת לי עד כמה אתה מפורסם, אל תתחוף את האף שלך, למקומות שלא שלך אה ואז אחד מהם" אמרתי בעצבנות והמשכתי ללכת.
"איך קוראים לך".
"מה זה אכפת לך, תקשיב אין לי כוח לא לך ולא לנערות הליווי שלך, אז תעזוב אותי" צעקתי ממשיכה ללכת.
"היי, חכי רגע" צעק דרק.
"למה לי?".
"גוון, חכי רגע" צעקה כריס מרחוק.
"מה כריס?" היסתובבתי לראות אותה.
"אז ,קוראים לך גוון"
"אתה מסתיר לי את אחותי" אמרתי ודחפתי אותו.
"אני באה" אמרה מבואסת.
"לא רגע, אל תלכו" אמר דרק ותפס את ידי.
"תעזוב אותי, או שבקבוק הקולה הזה, ישפך עליך" אמרתי ושיקשקתי את הקולה.
"את לא תעיזי" אמר וחשף שיניים לבנות וישרות כשחייך.
"היא תעז, דרק תי.." אך כריס לא גמרה, את המשפט וכבר שפחתי את הקולה עליו.
"מה אמרת" חייכתי עליו "אההה ו.." אמרתי והכנסתי, את ידי לכיסו "תודה על הכסף, בישביל הקולה" צחקתי וחזרתי למכולת, משאירה את כריס, דרק הרטוב והבנות האחרות המומים.