איימי (סיפור על וואן דיירקשן) 2 פרק ו': שומרת-הסוד
#מנקודת מבטה של איימי:
הגעתי לבית-הספר, יוצאת מהלימוזינה ומושכת הרבה תשומת-לב. שומעת מוזיקה באוזניות, שומעת שירים של אד שיראן. "היא זכתה בלוטו או משהו? היא מפורסמת?" התלחששויות החלו מכל עבר.
"איימי" ג'סי נופפה לי ורצה אליי, "היי".
"שלום גם לך ג'סי" חיבקתי אותה, "לא ראיתי אותך בימים האחרונים".
"הכרתי את ליאם להוריי, הם התלהבו ממנו מאוד!".
"זה ממש טוב, עכשיו גם אתם רשמיים" חייכתי אליה.
"כן, אבל שלא תחשבי שגם לנו יהיו ילדים בקרוב" היא נתנה לי מבט זועם.
"לא אמרתי כלום" צחקקתי.
"איימי, ג'סי" ליז רצה אלינו, מחבקת את שתינו עם חיוך ענקי כמעט כמו של הארי.
"מה פירוש החיוך הזה?" ג'סי שאלה, מכוונת אצבע מתגרה.
"נראה לי שאני צריכה להתרגל להיות תפוסה רשמית, אני והארי רשמית ביחד!" היא קפצה וצווחה.
"זה מושלם!" צרחתי, עד שהצלצול התפרץ לדבריי.
"קדימה- את צריכה ללמוד ילדה" ג'סי אמרה.
"מי אמר?" אמרתי, מדלגת בשמחה ועוצרת אחרי כמה דקות, צוחקת.
#מנקודת מבטה של ליז:
אני פשוט מרחפת, מעופפת, עם הראש בעננים. אני לא יכולה להאמין שאני והארי יוצאים כמו שצריך. אין הפרעות, אין הסחות-דעת, רק אני והוא. נכנסנו לכיתה, שלושתנו סוף-סוף התאחדנו מאז שאיימי הייתה בהריון. צועדות זו לצד זו, נראות כמו חבורה של רובוטים עם חיוך טיפשי על פניהם, נכנסות לכיתה.
"איימי, איך היה בארה"ב?" לילי שאלה אותה. לילי הייתה חברה די קרובה אליי אחרי איימי וג'סי, אך בדרך-כלל היא מטיילת בעולם ככה שאנחנו לא מתראות הרבה. היא הייתה גבוה יחסית, בהירה עם שיער חום ועיניים חומות-כהות יותר. כל שערותיה הסתדרה באופן מושלם על ראשה, כאילו מעולם לא הסתבכה עם הנושא בעבר.
"היה טוב, האנשים שם מאוד נחמדים" איימי חייכה במבוכה, מנסה לחשוב על שקר.
"לילי, חזרת מסין!" חיבקתי אותה.
"כן, זה היה טיול משפחתי" היא הרהרה במחשבות, כנראה טובות.
"מגניב".
"התיישבו בבקשה" המורה נכנסה, בוחנת את כל הילדים וקולטת את איימי, "אני רואה שאיימי החליטה שבית-ספר זה חיוני". איימי הסתכלה אליה במבט מוזר. "ספרי לי, לשם מה נעדרת לכל-כך הרבה זמן?".
"הייתי בארה"ב" היא נעמדה. טוב, אם להגיד את האמת? היא לא ממש יכולה להגיד לכולם את האמת- שהיא פגשה כוכב פופ ויש להם שני ילדים קטנים וחמודים ובנוסף הם גם מאורסים.
"באמת? איך היה?" פעם ראשונה שראינו את חיוכה של המורה הזו. איימי פתחה את פיה להגיד משהו אך המורה ישר אמרה:" לא אכפת לי, שבי בבקשה".
"טוב" איימי נבהלה והתיישבה. בודקת את הטלפון שלה מתחת לשולחן ומחייכת.
"הודעה מנייל?" ג'סי שאלה.
"הוא כל-כך מתחשב, למרות שלא רואים אותו הרבה בזמן האחרון" היא חייכה וצחקה, מקישה משהו בטלפון.
"מה הוא כתב?" שאלתי בסקרנות רבה.
"שהוא אוהב אותי, שהוא לא יכול לחכות לראות אותי שוב, שהוא לא יכול לחיות בלעדיי… שזאיין משגע לו את המוח על פרי ושהיא בבית-החולים…. בית-חולים?!".
"מה? תשאלי באיזה בית-חולים ונלך לבקר אותה" ג'סי אמרה, "פרי מושלמת- אסור שיקרה לה משהו".
"נייל הולך לבקר אותה אחר-הצהריים, יש לה דלקת במיתרי-הקול או משהו" היא מלמלה, "יואו- מסכן זאיין".
"אמרתן זאיין?" לילי התפרצה, זאיין מאליק?" עיניה ניצתו בהתלהבות.
"כן" איימי נראתה חושדת.
"הוא פשוט מושלם, אני מאוהבת" היא עצמה את עיניה והצמידה את ידיה ללחייה.
"אנחנו יודעות" ג'סי פלטה ובעטתי בה מתחת שולחן, "אאוץ'! למה בעטת בי?" היא שאלה אותי. אך לא עניתי, רק הבטתי בה במבט שמבשר לא לדבר יותר.
"אפשר לא לדבר בבקשה? אני מנסה להעביר פה שיעור" המורה צווחה וחזרה ללמד, אך אנחנו היינו עסוקות בלנהל שיחה חשובה.
"אתן מכירות אותן או משהו, ג'סי?" לילי לחשה, עיניה כמעט יצאו מחוריהן. "את מהכתבה שהייתה ממזמן לא? הנשיקות הלוהטות של השבוע, את ונייל" היא אמרה לאיימי.
"אוקיי" איימי נאנחה, "כנראה שיש לנו שומרת-סוד חדשה. חברות, תפסו אותה" היא צחקה. אני וג'סי ישבנו לידה, מנסות לשמור שלא תברח.
"אני חושבת שהיא יודעת יותר מידי" ג'סי עזרה לנו להפחיד אותה יותר.
"שומרת-מה? יודעת יותר מידי? מה הולך פה?" לילי התבלבלה, ראו את החשש בפניה.
תגובות (6)
אעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאע אני מתהההההה פהה!!!!
תמשיכייייי
מה פרדות ?! איימי ונייל המושמים ? או מישהוא מהזוגות האחרים ? תמשיכי דחוף !!
אני לא אומרת כלום חוץ מהעובדה שלילי קשורה לזה, מוחעחעחעחעעעעע איזה מתח!
המשךךךךךךךךךךךךךך
יגיע 3: