בית ספר שונה, חלק 1

השעה 14:19, שש דקות מפרידות ביני לבין סוף יום הלימודים הארוך והמייגע הזה. אני יושבת ליד רונה, החברה הכי טובה שלי והיא שולחת לי מבט מיואש. הנה! רק עוד ארבע דקות לסיום השיעור! נמאס לי כבר מהיסטוריה. מתוך שיעמום אני מסתכלת על חברי הכיתה שלי, כולם נראים מיואשים כמעט כמוני, אם לא יותר. אני מסתכלת על דניאל ששולחת אל ירין חיוך נחמד, ועל רום מסמס. מעניין איזה ילדה הוא בחר לעצמו הפעם, אני מתערבת שזו ליאור, מה לעשות שהוא מאוהב בה מכיתה ג', ואחרי שהוא עבר כבר על כמעט כל הבנות בשכבה הגיע הזמן שהוא יחזור אליה.
אוי סליחה, שכחתי להציג את עצמי- אני רומי ואני תלמידת כיתה ח' בבית הספר "דור העתיד". כן, אני יודעת שזה נשמע פלצני, אבל האמת? זה מאד מאד מאד פלצני. זה בית ספר פרטי, שאתה מתחיל להיבחן אליו בערך מגיל 4. כבר אז הם בוחנים את "המנהיג שבך" ואת הכישורים שלך. וגם אם אתה נמצאת מתאים בשביל בית הספר, ואתה ממש "דריל" מושלם (הכינוי לתלמידי בית הספר), גם אז הלימודים מאד יקרים, וקשה מאד לקבל מלגה. אבל האמת? אם להורים שלך יש מספיק כסף והם מספיק מקושרים הם יכניסו אותך לפה בשנייה.
בית הספר הזה הוא מסלול מיוחד שבוא אנו מתחילים כבר מכיתה א'.
שלא תבינו לא נכון, בשביל להתקבל לפה צריך קישורים חברתיים גבוהים מאד, שלא תחשבו שכולם פה חננות…
בבית הספר כל אחד בוחר ללכת במסלול שהוא קובע לעצמו, זה מין בית ספר לאומנויות כזה. יש לנו 46 חדרי מקצוע שונים שאפשר לבחור בהם, ובכל אחד מהם יש את המרצים בטובים ביותר בתחום.
אני במסלול התאטרון. מאז שהבית ספר איתר אותי הופעתי כבר בשלוש הצגות בקאמרי, 2 בבימה, 4 פרסומות, שתי סדרות, וסרט אחד.
המטרה שלהם היא לא להפוך אותי למפורסמת, אלא לעזור לי להבין את התעשייה ולממש את יכולת המשחק שלי. והם ממש מצליחים!
בית הספר שלנו הוא הבית ספר הכי יפה שראיתי בחיים, יש לו שתי חצרות, מקדימה ומאחורה, בקידמית יש רחבת דשא ע-נ-ק-י-ת עם המון פרחים וספסלים לבנים, ופסלים ועצים. ובאחורית יש בריכת נוי לדגים וספלי פיקניק, וגן ירק יפיפה לתלמידי מגמת החקלאות. יש לנו גם בריכה, מגרשי טניס, כדורסל, כדורגל, כדורמים, והוקי. יש עוד המון חדרים מדהימים בבי"ס כמו:חדר הקולנוע, מעבדות, חדר אומנות מדהים, חדר הקלטות, חדר מוסיקה וכמובן חבר התאטרון ובעיקר בימת ואולם התאטרון.
אבל למרות הכל, אנחנו עדיין חייבים ללמוד את מקצועות הרגילים והפחות מעניינים.
אז חזרנו לכיתה, כולם מביטים בשעון בציפייה, 3,2,1… צילצול!! כולם ממהרים להכניס את הציוד לתיק ורצים בהרגשת סיפוק של סוף יום לימודים ארוך הביתה, הגיע הזמן.
בדרך החוצה רום נתקל בי ושולח לי חיוך: "הי רומי!!" הוא מחבק אותי כמו שתמיד הוא עושה כשהוא רואה אותי, :"אנחנו חוזרים היום ביחד נכון?" "כן, ברור" עניתי, "אני חייב לספר לך משהו" הוא אמר והחל ללכת. "ראית שכל השיעור סימסתי נכון?" כן, עניתי וחיוך קטן עלה על פני. "אז, דיברתי עם ליאור, ו.." "כן?" הסתכלתי עליו וחייכתי "אנחנו ניפגשים היום!" "וואו" אמרתי וקול של שמחה אמיתית יצא ממני, "הגיע הזמן!"

אתם בטח לא מבינים כל כך מי זה רום, אז הרשו לי להסביר לכם, רום הוא ידיד מאד טוב שלי, והוא ידוע בשכבה בתור המקסים, החתיך והכובש ביותר. כל החברות שלי לא מבינות איך אני יכולה להיות כל כך קרובה אליו בלי להתאהב בו. האמת? שאם זו הייתה מישהי אחרת במקומי באמת לא הייתי מבינה איך היא עושה את זה, אבל רום ואני חברים כבר מהגן. אתה מבינים? שבאו לראות אותי בגן,הם ראו גם את רום. הוא כמובן ניגן שם על גיטרת צעצוע, ומאז כבר השאר היסטוריה. אתם מבינים, קשה מאד להתאהב במישהו שפעם הקיא עליך בגן….. (:
רוצים לדעת מהי יקרב בין רום לליאור? ניפגש בפעם הבאה.