אתגר כתיבה – העורב..

הנה אני.. דואה מעל העיר שיש בה כל כך עצים מוזרים עשויים מאבן.. חיות מוזרות עם גלגלים שאוכלות בני אדם, ואז, אחרי כמה זמן שהן קולטות שבני אדם הם לא ראויים לאכילה, הן יורקות אותם החוצה והם ממשיכים להם בעניניהם.. מוזרים הם בני האדם.. והחיות המוזרות עוד יותר!
הן גם די מטומטמות.. פעם אחת חיה כזאת כמעט הרגה אותי… ניסיתי לנקר אותן אבל המקור שלי כמעט נשבר!
אז הנחתי להן…
הי!
מה זה שם?
שיואו!
אני לא מאמין!
זה הדבר העגול והחום הזה! זה שקשה כמו אבן! אבל בתוכו יש אוכל ממש טעים! אני חייב לנסות!
עכשיו אני צריך לנחות – ו – נחתתי!
שיואו! אני כל כך מתרגש!
לא אכלתי דבר כזה כבר שבועיים!
אז.. הנה..
3.. 4… ו!
אאוץ'!
אני לא מוותר!
3.. 4… ו!
אאוץ'!
אני! – רוצה! – דבר! -עגול! – וחום!
אני לא מאמין!
זה נפתח!
בתיאבון לי!
אחח'.. כואב לי המקור…
לעזאזל! אני לא יכול לאכול את זה!
באלי להתאבד…