הבלוג שלי.. :) 2

אז.. לפני כמה ימים סיפרתי לכם על מה שקרה ביני ובין נמרוד, הבחור הכי מהמם ומושלם וחתיך ו- אני שוב סוטה מהנושא! ונכון שתכננתי על להישאר בבית ולאכול את הכרית שלי, אבל אמא שלי לא חשבה כמוני.. מה שאומר שהייתי צריכה לחזור לכלא שמכנים בית ספר למחוננים בלבלבלבלב. אז כשחזרתי השתדלתי להתחמק מנמרוד כמה שאפשר. לא בהצלחה רבה.. נפגשנו שוב בקפיטריה, היה כל כך צפוף שם שלא יכולתי להתחמק שוב.. "ענבר? חיפשתי אותך בכל מקום! את בסדר?" אמר נמרוד "אני? אני בסדר גמור.." אמרתי בביישנות "אז למה את מתחמקת ממני? זה בגלל היום שהלכתי? כי אני הלכתי רק בגלל שלא רציתי להפריע לך ולאמילי.." אמר "מה?! אוי תודה לאל! אני כבר פחדתי שזה בגלל שלא מצאתי חן בעיניך או משהו.." השבתי בעיניים מושפלות "את?? את מדהימה! איך את יכולה שלא לנשוא חן בעיני מישהו?" אמר. זה היה הרגע הכי מאושר בחיים שלי עד ש.. "נמ-רו-ווווד!! אתה בא מאמי? בוא ותן למותק שלך אהבה!!" זה מפי לין, החברה בפועל של נמרוד והפקאצה הגדולה ביקום. אה והיא שונאת אותי. הזכרתי את זה?. אל תשאלו. לין היא מהאנשים המקובלים והיפים בעולם. זה לא הוגן! יש לה מטר מטר שישים ושנים היא רזה כמו דוגמנית אבל לא אנורקסית, שיער בלונדיני גולש, עיניים כחולות, עור בהיר כאילו אף פעם לא פגשה שמש. אני.שונאת.אותה כל בת שמכירה אותה שונאת אותה. "אנחה, אני בא מותק! מצטער ענבר, אני צריך ללכת. נדבר ביום אחר?" שאל. "אמ-כן.." אמרתי בקול מעט מאוכזב.

"אז, הוא אמר שאת מדהימה, ושאת מוצאת חן בעיניו, ואז הפקאצה נכנסה באמצע?" שאלה אמילי אחר הצהריים . "כן, וזו עוד סיבה למה החיים שלי מ-ב-א-סים!" כמעט צרחתי מרוב תסכול. "אוי הכלבה המרושעת! היא ידעה בכוחות העל שלה שהוא מדבר איתך והיא החליטה שהיא לא תוותר והטילה עליו כישוף קוסמי ש-" "אמ, אני אוהבת אותך, אבל באמת שאת חייבת להפסיק עם השטויות הקוסמיות שלך." אמרתי "טוב נו בסדר, אבל אם היא תתקרב במרחק של 500 קילומטר מההארי שליייי! היא תצטער על היום שהיא נולדה" חתמה אמילי את דבריה באיום קל. "אוי אני אוהבת אותך אלימה קטנטונת שלי!" אמרתי. "היי! אני לא קטנטונת! גבהתי בשני סנטימטרים בקיץ!" מחתה "כן, ועכשיו יש לך מטר חמישים ואחת. על עקבים." "כן כן בסדר." רטנה. "טוב בואי נדבר על משהו אחר, על מה?" אמרתי. "לא יודעת, על מה?" השיבה בחיוך "לא יודעת, על מה?" כמעט פרצתי בצחוק. זה היה משחק שלנו, כל פעם שהיינו צריכות להעביר נושא, היינו משחקות את זה. "יש לי את התמונה הכי חמודה ב-עו-לם להראות לך!!" קראה בהתרגשות "אני לא רוצה לראות עוד תמונה של הארי מופיע\מחייך\נושם\מצטלם עם מעריצה\מחבק את אחד הבנים\ נוסע באוטו\מחזיק ידיים עם החברה הנוכחית שלו\ ו\או כל דבר שקשור בו." אמרתי מקדימה תרופה למכה "פחח! נעלבתי! כאילו כל מה שמעניין אותי הוא הארי סטיילס!" אמרה בפרצוף של כלבלב נעלב "אה,אז זה לא תמונה של הארי?" שאלתי בחיוך "טוב נו, אני מניחה שיש לך נקודה.." והמשכנו וצחוק ולצחוק.. למה אני מספרת לכם את זה? לא משנה, אבל מה שכן מעניין הוא מה שקורה לנמרוד וללין ביום שאחר כך… תראו סימן חיים(שוב) ואני אספר לכם. מוחעחעחעחעח!