זהב או זבל
לפעמים כשחשוך לי ,
כשרע וכואב .
אז אני ניזכרת , בדברים שאמרו לי ,
שחיממו את הלב .
ואז לפתע , עננת הבדידות מתפזרת ,
ורק חיוך אחד , חיוך בודד ,
מפציע על פני כמו שמש אביבית ,
וכולי מתמלאת באושר .
וכל זה ביגלל סתם זיכרון ? –
בטח אתם שואלים ….
אבל שתדעו :
שלפעמים מה שבעניכם הוא זבל
הוא זהב היקר לליבי .
תגובות (0)