היחיד שנוצר עבורי…(סיפור על וואן דיירקשן) פרק 17

״הגענו״ אמר הנהג ועצר את האוטו. יצאתי מן המונית והגשתי לו את הכסף כאשר הוא הושיט את ידו מעבר לחלון. ״תודה״ אמרתי והלכתי לעבר האולם. מחוצה לו הוא היה נראה כמו ארמון, אך עדיין צנוע. הוא היה מוקף באורות זוהרים ובראשו היו מגדלים קטנים שהשקיפו לים. נסחפתי בין כל המעריצות והמפרצים שעמדו בכניסה לאולם. ניגשתי לשומר, הוא בחן אותי במבטו ואני הבאתי לו את  ההזמנה למסיבה. הוא הכניס אותי. הצרחות והקללות של המעריצות גברו מאחורי, הן כנראה קינאו אך זה לא ממש עיניין אותי. הוא הוביל אותי לאולם וחזר לשמור בכניסה לאולם, שהיה יפייפה דרך אגב. על השולחנות היו פרוסים מפות לבנות עם צלחות שאליהם היו סוגי מאכל נהדרים. המפיות היו בצבעי כחול עמוק והזרי הפרחים שהיו על השולחן היו פטוניות סגולות. השולחנות היו מסודרים באופן מושלם, כל אחד ואחד מהם. הכניסה שממנה נכנסתי הייתה מפוארת. עמודים מפוארים ולבנים ש׳הכניסו׳ אותך לאווירה המלכותית. מצדדיו היו שולחנות שהובילו עד לצידי הבמה. שכעט רקדו שם הרבה אנשים, הרגשתי שאיחרתי לחגיגה. על הבמה הופיעו זמרים, חברים טובים של הלהקה. ראיתי במבטי את אד שירן ואת ביג טיים ראש. על קירות האולם יכולתי לראות מספר תמונות של ליאם, אך לא הרבה. ראיתי יותר ברכות שאותם כתבו או חברי הלהקה או חברים טובים אחרים. בפינת האולם, ראיתי פינת בר מקושטת. חשבתי שאוכל למצוא שם את הארי. ניגשתי לשם במהירות, אך למרבה הפלא לא מצאתי את הארי, אלא את ליאם שצחק עם חברים. לידו הייתה בחורה שחומה מעט עם שיער מתולתל ועיניים חומות בוהקות. את חיוכה אפשר היה לראות מרחוק. היא הייתה לבושה בשמלה ורודה עם מחשוף קטן וחוט שנמשך במעלה הצוואר. השמלה התאימה לה באופן מושלם. כאילו נוצרה בשבילה. היא נעלה נעליי עקב ורודות בהירות ועל ידה היה שעון יוקרתי של דולצ׳ה גבאנה. היא הייתה מאופרת ממש בקטנה. בסומך שהדגיש מעט את לחייה ובשפתון ורוד שהדגיש את שפתיה המלאות. לא לקח לה הרבה זמן לזהות אותי, בזמן שאני עמדתי שם מבוישת. ״היי״ אמרה מחבקת אותי. ״הו ג׳ולי!״ קרא ליאם בשמחה כאשר ראה אותי. הוא עזב את חבריו לשניה וניגש אלי ״אני כל כך שמח שבאת!״ אמר וחיבק אותי ״גם אני, מזל טוב!״ אמרתי ״תודה״ אמר ונישק לי בלחי. ״אני רואה שכבר קיבלת חזרה את המתנה הכי גדולה שאפשר לבקש ליום ההולדת״ אמרתי לו והצבעתי על דניאל בחיוך. הוא חיבק אותה סביב כתפה ונשק לה. ״כן, ואני עומד לשמור על המתנה הזו לנצח!״ אמר לה והביט לה בעיניים. ״חנפן״ היא אמרה ודחפה אותו ממנה בעודה מצחקקת. הוא עשה פרצוף נעלב ודניאל מיד משכה אותו שוב עליו. ״אני אוהבת חנפנים״ היא אמרה, והוא נישק אותה נשיקה מלאת רגש. ״טוב טוב אני לא מפריעה לזוג היונים״ אמרתי בעודי מרימה ידיים ומתרחקת מהם. סיטואציה זו הזכירה לי אותו מקרה שקרה עם אית׳ן וקמיל בקפטריה , כאשר היא אמרה את זה לי ולאית׳ן. נעצרתי לרגע במקומי, עומדת שם בלי תזוזה. חושבת על המקרה הזה, ואיך שהוא מזכיר לי את אית׳ן. לעזאזל איתי! עכשיו אני כל הזמן חושבת על אית׳ן! בדיוק כמו שחשבתי על הארי, כל הזמן הזה שהייתי עם אית׳ן בזוגיות. ג׳ולי מה יש לך?! אבל המחשבה הזאת על אית׳ן לא הגיעה כמו שהיא הגיעה עם הארי. על אית׳ן חשבתי בגלל הפרידה, ואיך שפגעתי בו, ועל כל הרגעים הטובים שהיו לנו ביחד במשך כל החצי שנה הזאת, כמאט חצי שנה… זה שבר לי את הלב שעכשיו הוא עם ברברה, והיא הסיטה את כל הקבוצה של המעודדות והכדורגלנים בביה״ס לנגדי. עמדתי שם חלולה, ללא מילים, מנסה שוב פעם לא לפרוץ בבכי במחשבות עליו ועל הפרידה. לעזאזל ג׳ולי, סתומה אחת! ״ג׳ולי!״ קרא קול מאחורי. הסתובבתי וראיתי את זאיין רץ עלי, בעודו הוא מחזיק לפרי ביד. ״היי״ אמרתי בעודי מחבקת את זאיין ולאחר מכן את פרי. ״וואו את מהממת!״ קראה פרי, חייכנית מתמיד ״לא כמוך״ אמרתי לה מחייכת ומביטה על בגדיה. היא הייתה לבושה בשמלה שחורה אשר מפרידה עם חגורה בין חלק גופה התחתון לבין פלג גופה התחתון. כאשר בעליון היא הייתה מוארת בנצנצים ופלג גופה התחתון היא חלקה. על אוזניה היא ענדה עגילי נוצה יוקרתיים לבנים. שערה הקצר היה משוך לצד ונפל על כתף ימינה. היא הייתה מאופרת במסקרה שחורה שהדגישה את עינייה הכחולות, ועל שפתיה היה מרוח בעדינות שפתון ורוד בהיר. היא נעלה נעליים שחורות על עקב. אני היחידה שהגיעה עם נעלי בובה? זה היה נראה כל כך טיפשי…״אויש תסתמי, אני מתה על המראה הצנוע שלך״ אמרה פרי, ויכולתי לשמוע בקולה שהיא מדברת בהכי כנות שהיא יכולה. זאיין רק חייך לשתינו במשך כל השיחה הזאת, ואת ידו הימנית הוא עטף סביב מותניה של פרי. הוא היה לבוש בחולצה לבנה מכופתרת, עניבה שחורה ארוכה ועל החולצה הוא לבש זקט שחור. הוא היה לבוש במכנסי ג׳ינס שחורים ונעל נעלי אוקספורד שחורות. הוא נשק לפרי על הלחי והיא ציחקקה. זאיין הביט למאחורי וכנראה שהבחין במישהו מכיוון שהוא מיהר לומר ״טוב…אנחנו הלכנו לרקוד״ פרי ציחקקה והוסיפה ״תהנו לכם!״ הם הסתובבו לרחבת הריקודים. לא ממש הבנתי למה הם מתכוונים. הסתובבתי וראיתי את המתולתל מולי…