המפלצת שבתוכו -חלק 3

מישל פקחה את עיניה בבהלה ,זעה כיסתה את גופה ,וידהה רעדו , 'היכן אני?' חשבה בבהלה ומיד נירגע כשגילתה שהיא בחדרה , היא לבשה את הפיג'מה שלה והייתה במיתה .
'מתי הגעתי לפה ? ,האם מה שקרה היה חלום? ', אך למרות הספקות וההיגיון הבריא, הרגשה חזקה אמרה לה שזה היה אמתי, הדבר העיקרי שהיא זכרה מהכול אירועי הלילה היה את היצורים העוצמתיים ,ועיניים אפורות ,ומילה אחת המשיכה להדהד בראשה .
'נסיכה ,נסיכה, נסיכה ', המילה הזאת לא עזבה אותה כאילו מנסה למסור לה משהוא ',למה המילה הזאת כול כך נחקקה בזיכרונה ?' חשבה לעצמה
"מישל ?! את ערה ? ,רדי לארוחת בוקר " אמרה בלה אימה של מישל
מישל הסתכלה בשעון '7:55' יש לי עוד 5 דקות שיעור מתמטיקה אם אבנר!! הוא יהרוג אותי !
היא קמה במהירות ולבשה את מכנסה ועל חולצת הפיג'מה שלה היא לבשה את הג'קת האפור שלה ורצה בסערה למטה , היא לקחה בידה האחת את התיק של בית הספר ובידה השנייה החזיקה את ארוחת הבוקר .
"מישל ,תוכלי גם את הקומפלס שלך !" אמרה בלה אבל מישל הייתה כבר מחוץ לדלת ,עם הפנים לרחוב ,
"הילדה הזאת חייה מאוויר " אמרה בלה וחזרה לנקות את השיש .
'אני שונאת לאחר לאבנר ,הוא תמיד מנסה למצוא רק הזדמנות אחת קטנה לתת לי עונש לא הגיוני !' חשבה מישל בזמן שרצה את ריצת חייה לעבר בית הספר.
אבל לפתע מישל לאט לאט החלה לעצור את צעדיה, ונעצרה מול חצר של בית ,חומת הבית הייתה מרוסקת ובעל הבית ניראה מדוכא מהמחשבה על עלות התיקון.
'מה קרה פה ?' חשבה מישל כשלפתע החלו תמונות וצבעים לרוץ במוחה 'חושך ,הד, נוצות זהב, שניים חדות, נוצות שחורות, עיניים אפורות'
אז זה לא היה חלום ,אם כך מה זה היה ?! 'נסיכה' קפצה המילה למוחה .
נסיכה , מעניין מה זה אומר עלי?
כאילו נפלה המציאות על מישל מהשמיים הגיע למוחה המחשבה המטרידה שהיא מאחרת לאבנר ואם המציאות הזאת המסכנה שהיא הולכת להישאר עד מאוחר בבית ספר כריתוק.
היא החלה לרוץ שוב ' יש עוד תקווה' …חשבה…
____________________________________________________________________
"אני לא מאמין שגם היום איחרת לשיעור גברתי הצעירה " נזף בא אבנר במבט כועס , "סליחה ,באמת שרצתי לפה הכי מהר שיכולתי" ענתה מישל מתנשפת .
אבנר נראה כחושב ואז אמר "היום אני ייתן לך עונש יצירתי ,את צריכה לתלות את כול הקישוטים, שהכנו אתמול בכול קירות הכיתה .
"אבל אבנר…" "בלי שום אבל מישל עכשיו תישבי ,יש מבחן " .
אם כול היום שהתחיל ברגל שמואל ,גם המבחן לא הלך טוב ,המחשבות של מישל היו מרוכזות במה שקרה אתמול בלילה והחידה הגדולה ,איך היא חזרה לחדרה בבטחה כשהיא לבושה בפיג'מה ? ואז מחשבה מטרידה אף יותר הגיע לתודעתה ,גם היום היא תלך הביתה בשעה מאוחרת מהרגיל ,ועוד פעם תעבור באותו הרחוב השקט ,ועוד פעם יהיה חושך…