המפלצת שרודפת אותי פרק 1:
שלין באה לפתוח את הדלת האישה אומרת לה:
"לא,שוליר מחכה שם."
"איך את יודעת?" אמרה לין שפיה מנבה צורה כזאת :S.
"מה לא ידעת שאני קוסמת?" אמרה האישה.
"דיי,איך קוראים לך?" אמרה לין.
"לי קוראים מגדנה." אמרה האישה.
"מה" אמרה לין.
ואז לין אמרה לה:"טוב,מה אנו נעשה,אולי פשוט תעלימי אותנו?"
"רעיון מצוין,אבל שוליר יכול לדעת איפה אנו."
ואז מישהו מאחורהם אמר:
"את צודקת,חחחחחחחחחחחחח"
"שוליר" אמירו שניהם בבהלה.
"יפה יפה,הנה מגדנה,ולין." אמר שוליר בצחקוק.
שוליר שרק שריקה למשך דקה,ופתאום לין,ומיגדנה היו במקום חשוך ומלא אבק.
מיגדנה ניסתה לעשות קסם,אבל שוליר לקח לה את היכולת לקסם.
"נו תעלמי אותנו." אמרה לין בקול עצוב.
"אני לא יכולה,שוליר לקח לי את הכשפות." אמרה מיגדנה.
ופתאום נישמע קול מהכלא השני:
"לין,את שם."
"אמא,אבא,זה אתם" אמרה לין בשמחה.
"לין,הינה את,היתגעגנו אליך." אמרו הוריה.
באותו רגע פתחו את הסוהר של לין ולקחו את לין ומיגדנה למקום חשוך והמון נחשים.
תגובות (3)
הסיפור נשמע יפה.כל העניין הזה של כישוף וקוסמות הוא מעולה.רק מה?תרחיבי בפירוטים.במקום לעשות S את יכולה לפרט.'אמרה לין שפיה מנבא צורה של האות אס האנגלית' לדוגמא.
אם את רוצה עצות,אשמח לעזור לך:)אבל אני אוהב את הכתיבה שלך ואת הרעיון:)
הסיפור ממש ממש יפה שמחה שהחלטת לא לפרוש ועם שגיאות כתיב אל דאגה בהדרגה הן יעלמו מבטיחה לך ממני בקי
תודה