שרה-פרק 7

"התעוררי שרה! התעוררי". שרה פקחה את עיניה, מולה עמד ורגן שהחזיק בכתפיה וניענה אותם.
"ורגן?" אמרה שרה בשמחה כשדמעות בעיניה "אתה חי!" היא חיבקה אותו. ורגן הנבוך חיבק אותה בחזרה "בוודאי שאני חי ,שרה. זה היה חלום רע,זה הכול."
הם ישבו כך מחובקים כמה שניות,חום גופו הגדול של ורגן השרה על שרה תחושת ביטחון,היא לא רצתה שיעזוב אותה-לא עכשיו,היא לא יכלה לעכל את התחושה של לאבד אותו,או את פרנס ואמטון.לאחר כמה שניות החלה שרה להרגיש נבוכה מהחיבוק ועזבה אותו.
"אני מצטערת ורגן,אני-"
"אין לך על מה להצטער שרה,עבר עלייך שבוע קשה מאוד." אמר ורגן וחייך אליה בחיוך שהקנה לפרצופו מבט חם.
"תחזרי לישון,אני אשאר כאן עד שתרדמי" אמר לה ברכות.
"תודה ורגן,תודה". אמרה שרה ונרדמה.