כי אתם לא יודעים מאיפה באתי פרק 1

זה היה ביום שלישי בשעה 3:30 בצהריים

חזרתי מבית ספר ראיתי את אבא שלי יושב על הכיסא שבמטבח , ישבתי גם איתו הוא הסתכל עליי במבט כזה כועס קצת התחלתי לפחד היה שקט הוא גם לא שאל איך היה בבית ספר וזה קצת התחיל להפחיד אתי,
"בואי ניסע מיחוץ לעיר קצת יום כיף" אבא שלי אמר,
"בסדר" עניתי לו,
לפעמים קצת עצוב זה שאין לי אימא בגלל שאימא יודעת מה חשוב לבנות ואצל אבא שלי הוא לא כל-כך מבין.

השעה היא 3:50 בצהריים,
אני ואבא התחלנו לינסוע לעיר אחרת ופתאום עלתה לי מחשבה שאני בעצמי לא יודעת לאיזה עיר נוסעים,
"אבא לאן נוסעים"?שאלתי אותו,
הוא לא ענה לי וזה קצת התחיל להפחיד אותי,

אחרי כמה דקות ,
"הינה הגענו" אבא שלי אמר לי,
באתי לרדת מהאוטו ואז אבאשלי אמר לי:"חכי אל תרדי יש לי משהו להגיד לך" ,
סגרתי את הדלת וכך ואז הוא אמר לי:"תשמעי אני יודע עלייך הכל את עשית לי בושות ילדה דתיה הולכת עם מכנסיים קצרים ועוד הולכת עם מישהו בן 18 על זה את תשלמי",
"מה העונש"?שאלתי אותו בפחד,
"את לבית לא חוזרת את יוצאת עכשיו מהאוטו ואני משאיר אותך כאן ברחוב" אבא ענה לי בקול כועס,
יצאתי מהאוטו ואז האוטו נסע ואז בכיתי לא ידעתי מה לעשות כי אני לא מכירה אף-אחד שם וגמאני לא יודעת איזה עיר אני עכשיו הלכתי ישר וראיתי הרבה אנשים שקונים כל מיני דברים כמו ירקות ובגדים.

אחרי כמה שעות.
הגיעה הלילה ידעתי לפי השמיים כי הם היו בצבע שחור תפסתי לי פינה קטנה ושנתי בה לא היה לי כי הריצה הייתה קשה וגם קרה לא ידעתי מה לעשות ניסיתי להתרגל לישון אבל אחרי כמה שעות נירדמתי.

יום רביעי קמתי בבוקר,
הרחוב היה לא מלא היו בו אנשים אבל קצת קמתי המשכתי לטייל ההייתי קצת רעבה וראיתי הרבה בנו שהולכות עם מכנסיים קצרים ואני ההייתי עם חצאית ארוכה לא ידעתי מה לעשות.