JustEJ
מקווה שתהנו :)
כתמיד, ביקורת בונה, הערות והארות ;-)

צעד אחד קרוב יותר- פרק 4

JustEJ 15/12/2012 605 צפיות אין תגובות
מקווה שתהנו :)
כתמיד, ביקורת בונה, הערות והארות ;-)

פרק 4 ~שרלוט~
איזה נאום, אודרי, כל הכבוד. עמדתי בצד וצוטטתי לנאום של אודרי, כשהיא סיימה, כולן שם, חוץ מאיזו אחת, אליס, פשוט הלכו, והכל כי אודרי אמרה מילה אחת ׳תתפנו׳. ועכשיו היא מתחילה לראיין אותה. מה יש בתוך התיקיות האלה?
״ שלום אליס, מה שלומך?״
״ בסדר גמור, אני רק קצת מתרגשת״
״ אליס, תכירי, מקינזי, רמונה, קלי, קיירה וליסה״ היא הציגה את הבנות.
״ נעים להכיר״ אליס אמרה באושר.
״ טוב, אז אליס, במה אבא שלך עובד?״
״הוא הסמנכ״ל של אבא״ ליסה התערבה.
״ תסתמי, שאלתי את אליס, לא אותך״
״ סליחה״ היא אמרה.
״ הוא הסמנכ״ל של בנק וורלד-וויד״ אליס החזירה את השיחה למסלולה.
״ מעניין, ולמה את רוצה להיות אחת מאיתנו?״ שאלה אודרי.
״ איידן…״ היא ענתה בקול חולמני.
״ אבל איידן עם קייט״ אמרה אודרי בהפתעה.
״ אבל כשהיא לא בסביבה…״ אליס חייכה.
״ אוי, איכס, לכי, ואל תחזרי״ אודרי אמרה בזעזוע.
אליס יצאה.
וואוו, זה הלך מצוין. נשמע שהיא מתקבלת.
הפעמון צלצל. ואודרי הלכה, ומאחוריה, בטור, הנתינות הקטנות שלה, הייתי צוחקת, אבל פחדתי שהם יגלו אותי.
נכנסתי לשיעור הראשון, ספרות. אודרי הניחה את התיק שלה במושב האמצעי בשורה השנייה, ואני התיישבתי מאחוריו. היא הוציאה את הקלמר שלה וניגשה למורה. זיהיתי הזדמנות פז.
רגע, אין לי כאן בקלמר עט שבור? אהה, הנה הוא. הנחתי אותו על השולחן של אודרי וגנבתי לה את שאר העטים מהקלמר. טוב, זה לא נקרא לגנוב אם העברתי אותם לכיס פנימי בתיק שלה. אודרי התיישבה והשיעור התחיל. העתקנו את מה שהיה כתוב על הלוח. לאודרי נשבר העט לשניים באמצע הכתיבה.
״ לעזאזל, למה אין לי עוד עטים?״ היא אמרה שהיא הסתכלה בקלמר שלה.
״ הי אודרי, קחי״ הושטתי לה עט.
״ אממ… תודה, אני לא מכירה אותך, אני חושבת״
״ אני שרלוט אולסן, את אודרי, אודרי ג׳והנסון, וואוו״ אמרתי. אלוהים אדירים, התכנית שלי עובדת.
״מודה באשמה, תגידי, שרלוט את חדשה?״ היא אמרה בחיוך.
״ לא ממש״ השבתי במבוכה.
״ אז למה לא ראיתי אותך במיונים לפני הראיונות?״ שאלה אודרי.
אמממ, כי הייתי בהם בשלושת השנים הקודמות וצחקתם עלי. כמובן שלא אמרתי את זה. במקום אמרתי: ״ שליטה בבית הספר זה לא בדיוק הקטע שלי…״
״ אוי, באמת בואי תתראייני בהפסקה הבאה, כולן רוצות קצת כוח״ אין לה מושג כמה שהיא צודקת.
״ אממ… תודה, אני באמת אבוא״ עניתי.
לא האמנתי שזה יהיה כל כך קל.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך