שני צידי הרוע / פרק 2 . ( פרק בשביל המתח ) .

אחרי חיפושים משעממים של חצי שעה , מצאתי קצה חוט לאלפא רומאו בה מוחזקת הנערה ,
סובבתי את ראשי לצד כדי לשמוע אם יש מישהו מאחורי או סתם אני מנסה לחפש או לדמיין
משהו שלא יהיה לי כול כך משעמם ביער הזה ?
המכונית הייתה מופעלת , לידה לא עמדו שומרים , לא ערפדים ולא נעליים , המנורות הקדמיות של
המכונית היו מופעלות והעירו את הדרך לפחות חמש מטר קדימה , לכיוון שלי , ככול שאני מתקדמת
אל עבר המכונית אני שמה את ידי מעל עיניי , כמו בסרטים שהמכונית עומדת לדרוס אותך .
דווקא חשבתי שהערפדים האלו לא החיות הכי מטומטמות בעולם , אבל למה להשאיר את המכונית דלוקה ?
אם אני לא הייתי פה אז אולי איש זאב היה יכול למצוא אותה , הוא אפילו סתם בן אדם שיצא לטייל עם
הכלב שלו ביער , כול דבר אפשרי בעולם הזה !
התקרבתי אל המכונית שאני מסתכלת בתא הנהג , רואה מכל דלק , הערפדים האלו עומדים לשרוף
ראיות , גאונים !
הוצאתי את המכל דלק מהמכונית והשארתי אותה ליד העץ והלכתי לתא המטען , אוי אוף , עכשיו מול
העיניים שלי אני יראה נערה מפוחדת ובוכייה , תבכה לי שמונים שנה עד שאני יצליח להרגיע אותה ,
טוב אם ככה זה יהיה נצטרך להרדים אותה עם , לא יודעת ?
פתחתי את תא המטען וראיתי נערה , בת ארבע עשרה או חמש עשרה , לעזעזעל עם הערפדים המוצצים
האלו , הם כמו עלוקות מוצצות את הדם , הילדה הזאת קטינה !
אין להם לב לעזעזעל , פשוט ! אין לב ואין רחמים !
הידיים והרגליים שלה היו קשורות ועל פיה סרט דביק אפור , טיפות זהה על מצחה ושערה הזהוב שמסתיר
אותם מפניי אבל , לא הצליח לו , הוא נעצה בי את מבטה המפוחד ורעדה מפחד , שמתי את אצבעי על
פי שאומר לשמור על שקט , היא הנהנה ועזרתי לה לצאת מתוך האוטו .
" אני עומדת להוריד את הדבק הזה , את לא צועקת , אני לא מהחברה הרעים ואני עומדת להציל אותך
מובן "? הוא הנהנה בפחד , הלילה הזה עוד לא עומד להגמר אני מניחה .
" תודה , מי , מי את "? חייכתי " תחשבי עלי כאל מלאך שומר , תרוצי לכיוון שהאור מוביל , קחי את זה
למקרה שמשהו התקרב אליך " הושטתי לה את השרשראות ברזל והיא הנהנה " תודה " אלו היו מילייה
האחרונות לפני שהיא נסה מתוך מלכודת המוות של הערפדים , מה אני עושה אתכם עכשיו ?
חייכתי חיוך שטני והתחלתי לעבוד " את משוגעת " צעקה לי אמיל מבעד לאוזנייה שלבשתי , דיי איזה
מחמאה חמודה, התיישבתי איפה שהנהג והתנעתי את המכונית והתחלתי לנסוע אחורה לכיוון טקס
הערפדים " איזה מחמאה " אמרתי לאמיל והיא צקצקה בלשונה , אני יודעת שזאת משאלה של חיים
או מוות אבל אפשר להתסכן .
קפצתי מתול המכונית לפני שהיא עברה את העצים הגבוהים שמסתירים את היער , התקרבתי אליהם
וראיתי את המכונית נוסעת אחורה במורד הגבעה והערפדים מסתכלים עליה במורד מבולבל " זאת
האלפא רומאו "? שאלה אמיל " אכן " עניתי לה והתסתכלתי על המכונית שמגיעה לאמצע קבוצות
הערפדים " זה הקורבן "? שאל אחד הערפדים , לא ראיתי אותו אבל שמעתי אותו מספיק טוב כדי
להבין שהם עברו על החוקים מבלי לדעת שציידי בלאקוויל נמצאים איתם .
" אחד " אמרה אמיל ונעמדה על המכולה , ככה שראיתי אותה .
"שתיים " חייכתי .
" שלוש ".
" אש " ! אמרתי בקול תחמני ולחצתי על הכפתור " ואו " ראיתי חלקים של המכונית מתעופפים בשמיים
נטולי הכוכבים והירח מסתתר מאחורי עשן פיצוץ המכונית , אני כל כך נחמדה אל הערפדים .