"הילה וכל השאר" פרק 1 – אותה ההתחלה

"היא לא יותר טובה ממך!" נהגה לומר לי מיתר, אך היא לא ידעה כמה שהיא טועה. היא החברה הכי טובה שלי בזה אין ספק, אבל לפעמים אני מרגישה שהיא פשוט לא מבינה, ולמען האמת אי אפשר כל כך להבין אותי. להבין איך זה להיות אני… להיות, להיות אחרת.
תמיד חלמתי להיות כמוה או כמו אבישג או למען האמת להיות כל אחת אחרת, לא משנה מי, העיקר לא להיות אני. לא להיות כזו מכוערת או שמנה או מעצבנת או אפילו חמודה, אני לא רוצה להיות אני, מעולם לא רציתי.
זה פשוט נורא, אני מרגישה כאילו אף אחד לא יכול להבין מה עובר עליי, כאילו אני לא יכולה להסביר לאף אחד מה עובר עליי, אפילו לא למיתר.
"הילוש, מה קרה?" שתקתי.
:"שוב את בוכה?" ניסתה מיתר שוב
"זה, זה פשוט לא פייר!, העולם הזה לא פייר.. למה דווקא אני?"רשפתי
"למה דווקא את מה?" שאלה
"למה דווקא אני חייבת להיות אני!" זעמתי
"שוב את מתחילה עם זה?, תגידי לא נמאס לך?"היה נראה שהיא מזלזלת בי
"לא, לא נמאס לי"
"חבל כי לי כבר נמאס, די הילוש, נשבר לי ממך, כל היום את רק מקטרת ובוכה, תהיי שלמה אם מי שאת, תפסיקי להיות כזו ממורמת…"
כן בטח, לך קל לדבר, הסתכלת על עצמך במראה פעם? השיער השחור היפה והבוהק, העיינים הירוקות, ועורך הבהיר, כל כך רזה… מה הייתי נותנת כדי לקבל חצי ממה שיש לך.
"הילוש?, את כאן? מה נסגר איתך היום?, טוב אני עפתי מפה, אם את צריכה משהו תתקשרי.
***
"אחי אתה בא למגרש?, סתם נעשה אחד על אחד"
"בכיף אחי, יאללה בוא"
"וואי כמה זמן לא דיברנו, אז מה חדש גבר?"
"חברה"
"פיייייייי יפה יפה, אני מכיר?"
"כן, מיתר"
מיתר? שמעתי מיתר תהתה הילה, למיתר יש חב.. למיתר יש חבר והיא לא סיפרה לי?! לא זה לא יכול להיות זו בטח מישהי אחרת
"איזה מיתר? מיתר שיינפלד?"
"לגמרי אחי"
"איזה גבר, הפעם שיחקת אותה"
איך זה יכול להיות? ואיך היא לא סיפרה לי… רגע, רגע מיתר בכלל חברה של תומר, לא?? מה קורה כאן לעזאעל? טוב אני חייבת לברר.
"סליחה?" היא פנתה לשניים ששיחקו פסים במגרש.
"אה?" ענה אחד מהנערים.
"לא יכולתי שלא לשמוע את השיחה שלכם, ו… זאת אומרת, מיתר היא החברה של אחד מכם, נכון??"
"שלי, למה את מכירה אותה"
"למעשה אני החברה הכי טובה שלה"
"אאא, טוב קיצר, מה את רוצה? אנחנו פה באמצע משהו"
"סתם כלום, אבל אתה בטוח שמיתר, מיתר שיינפלד, חברה שלך"
"כן! טוב יאללה זוזי כבר יבטטה, תראי איזה בור נהיה לי פה, מהחפירות שלך"
"הולכת, הולכת"

"בואנה חופרת זאתי…."
"כן אאא"
טוב יאללה ממשיכים, תן תן פס"
***
אני לא מאמינה שהיא עשתה את זה, הכלבה הזאת, עכשיו אני מבינה למה היא לא סיפרה לי.. כי היא בוגדת בתומר! איזו כלבה, לא הייתי מאמינה עליה, איך היא עשתה לו את זה. והוא כל כך אוהב אותה.. כדאי לי לספר לו? לא לא מה פתאום זה יהיה נורא! הוא יכעס עליה והלב שלו ישבר, אסור לי לעשות לו את זה, אסור לי לעשות לה את זה. אוף! מה לעשות??