תאומים בתוך טירוף- פרק 2
"עוד מעט, תחכה" אמרה רוז לליאו. ליאו ישב מולה. רוז הכינה משהו מגבעולי פרחים ועלי כותרת.
"בבקשה!" אמרה רוז, וחייכה. היא הכינה כתר במידת ראשו של ליאו. ליאו שיתף איתה את החיוך . ליאו שם את הכתר על ראשו. הכתר נראה יפה על שיערו הבלונדיני. ליאו חייך חיוך גדול וקם.
"אני מלך! " צעק בגאווה. " אני פיית פרחים!" צעקה רוז. היה מעט מבדח לראות תאומים בני שנתיים כך. מה לעשות? הם עוד צעירים. רוז דילגה במעדלים ונפנפה בידייה כאילו הם כנפיים. ליאו רץ במעגלים בצעדי רדיפה אחרי רוז, כאילו הוא רוכב על סוס. לאחר שהתעייפו, ישבו באותו הזמן וצחקקו. "זה היה כיף" אמר ליאו, תוך כדי שהסדיר את נשמתו. "נכון" אישרה רוז. דהירת סוסים נשמעה בקרבה. רוז וליאו קמו. מדוע יבואו סוסים לחצרם הצנועה פתאום, ללא כל אזהרה מוקדמת?דווקא ביום הולדתם?
כרכרה רתומה לסוסים הגיע.
"מגניב! סוסים" אמרו התאומים פה אחד, והלכו ללטף אותם. הוריהם, ליליאן וג'ייקוב יצאו מהבית ובאו.
"זה..היום?" אמרה ליליאן, באיפוק, כדי לא לבכות. ג'ייקוב הסיט את מבטו לרצפה.
"רוז בואי" אמר ג'ייקוב. וללא שאלות, סחב אותה למרכבה.
"אבל ליאו!"צעקה רוז, והחלה לבכות. היא הייתה רגילה שהיא תמיד איתו. ג'ייקוב התיישב בכרכרה, והושיב גם את רוז.
"ליאו!" היא צעקה מהכרכרה. ליאו החל לרוץ לכרכרה, אך היא החלה לנוע הסוסים רצו בחוזקה.
"רוז!" הוא צעק, אך ליליאן בה והרימה אותו. ה"כתר" שהכינה רוז, נפל מראשו. אמו כבר סחבה אותו הבייתה . כשהגיעו הביתה, רץ לחדרו, ולא חדל לבכות. הוא ראה שבחדרו היו קופסאות, בהן היו הפריטים של רוז.
"ליאו, בוא לאכול!" צעקה אמו מהטבח. ליאו לא ענה לה. הוא המשיך לבכות.
ליליאן עלתה לחדרו.
"אתה לא יכול לבכות כל חייך" אמרה לו.
"אני כן! אני-אני"השיב, אך הדמעות חנקו את גרונו. ליליאן חיבקה אותו.
"תוציא את הכל. תוציא את הכל. נמשיך הלאה" אמרה לו ליליאן ברוגע. היא שטפה את פניו. ליאו נרגע מעט. הוא שמח שהוא עם אמו. הוא לא יכל לכעוס עליה. כפיוס, ליליאן הכינב לו את המנה האהובה עליו – בריוש, למרות שהיה קינוח בדרך כלל. ליאו נרגע מעט, ואכל בנחת. 'הכל יהיה בסדר, אני עוד אפגוש אותה' הבטיח לעצמו.
ליאו ישן בראש שקט, או לפחות ניסה.
תגובות (1)
אני לא חושבתצ שאני ימשיך את הסדרה הזאת, אף אחד לא צופה<.