אהבה וצרות אחרות המשך 13

"אני צריכה את העזרה שלך.." אמרתי לתום וחייכתי בערמומיות..
"דור אני יצאתי" שמעתי את זיו אומר כשהדר תום ואני התגנבנו לחדר המפקדים בלילה "לאן?" דור שאל בישנוניות "צריכים אותי בחמל " הוא אמר מסדר את חולצתה "ליה.." הדר לחשה מספיק גבוה כדי שזיו יעצור "סתמי!" לחשתי לה והחבאנו בין השיחים "תום לא..תום!" ניסיתי לתפוס בידו כשהוא התקרב אל זיו "הבהלתי אותך?" תום שאל "מה לעזאזל אתה עושה פה בשעה כזאת?" זיו שאלה בכעס "אני הייתי צריך לדבר איתך דחוף!" תום אמר והגניב אלינו מבט "וזה לא יכול לחכות לבוקר?" זיו שאל "לא המפקד!" תום אמר ושניהם החלו להתרחק מהמגורים של המפקדים "לא.." מלמלתי עם קול רועד "ליה?" הדר קראה לי באדישות "הוא יחזור.." היא אמרה וחיבקה אותי חזק "הדר אם לא תרפי אני לא אחזור.." אמרתי לה נאבקת לנשום "אה כן סורי…שחכתי מזה.." היא חייכה קצת "אוקיי..חלק א' מתחיל..עכשיו!" אמרתי וקפצתי מהשיחים "אהמ ליה?" הדר קראה לי "מה?" שאלתי אותה "מה התוכנית?" היא שאלה וגירדה בעורפה "אם היית מפסיקה לבהות בזיו הייתי מקשיבה" אמרתי לה והתקרבתי לעברה "אני אכנס לחדר שלו אני אמרח עליו את השעווה הזאת" אמרתי לה והרמתי את הקופסא שבידי "ואז אני אפזר עליו נוצות וטה דה! יש לנו ציפור" אמרתי לה וחייכתי "אהבתי.." היא אמרה במבט תחמני "אוקיי אני נכנסת" לחשתי לה ופתחתי בשקט את הדלת של המפקדים **או מיי פאקינג גאד..הוא חלומי *~* ** הסתכלתי עליו והזזתי קצת את השמיכה מרגליו "חמים.." לחשתי לו ומרחתי ברגל השנייה כשמבטי לא מתנתק משלו "אל תתעורר אל תתעורר.." מלמלתי והסתכלתי על הרגל שלו "אוי לא.." מלמלתי לעצמי כשראיתי את השרשרת שתום הביא לי על הרגל שלו "איו.." עיוותתי את מבטי כשראיית את השעווה עליה "זה יהיה קשה לנקות אותה.." אמרתי הנחתי אותה בצד "ועכשיו..נוצות" אמרתי והתחלתי לפזר בנדיבות את הנוצות שהוצאנו מכריות "רגליים סיימנו..בטן התחלנו.." אמרתי והורדתי קצת את השמיכה מבטנו וברגע שבאתי למרוח עליו שעווה הוא תפס בידי "עמית בייבי.." הוא מלמל ונשכב על הצד שלו כשהוא מחבק אותי "הדר.." לחשתי לה מנסה שהיא תשמע והוא לא יתעורר **מה שלא אפשרי** ניסיתי להוריד את ידו מזרועי והוא ליפף את ידו הפנוי על מותני "באמת?" שאלתי אותו "זו לא את זה אני.." הוא מלמל שוב "וואו..אין לך אומץ להיפרד ממנה בחיים האמיתיים אז אתה חולם את זה..פתטי" אמרתי בלחש "אני לא רציתי לעשות את זה.." אמרתי לו והחלתי למרוח לו שעווה על הידיים "נעים כן.." אמרתי והוא לאט לאט שחרר אותי מהלפיפה שלו "דווקא מחמיא לך נוצות.." אמרתי לו כשראיתי אותו מכוסה נוצות "חלק א'..הושלם" אמרתי ויצאתי מהחדר
~למחרת~
"אני אומרת לך הוא אמר לי כאילו…" הדר ואני דיברנו כששמענו צרחה מחרישה אוזניים "או יה" שנינו חייכנו יצאנו מהקפיטריה "מי עשה את זה?!" ראינו את דור שואל בכעס כשכל החיילים צוחקים "וואו" אמרתי כשראיתי את הציפור האנושית הזאת מתקרבת אליי "זאת את נכון?" הוא שאל "נראה לי שיש לי דברים הרבה יותר טובים לעשות מלמרוח עלייך שעווה ולפזר נוצות.." אמרתי צוחקת "אז את רוצה לומר לי שזה..לא שלך?" הוא שאל והחזיק את השרשרת שלי "תביא.." באתי לקחת את השרשרת "את יודעת מה הכי מעניין פה? שהשרשרת מכוסה שעווה..מעניין לא?" הוא זרק עליי את השרשרת והלך בכעס "אני כבר באה.." אמרתי להדר והלכתי אחריו "היית צריך לחשוב לפני שאתה והחבר המושפע שלך החלטתם לשחק בנו.." אמרתי לו "יש לי דברים הרבה יותר טובים לעשות מאשר לשחק בך ובחברה שלך.." הוא אמר מנסה להוריד את הנוצות מהזרוע שלו "בוא אני יעזור לך.." אמרתי לו ותלשתי את הנוצות מהזרוע שלו באחת..
~למחרת~
"בחרת בבנאדם הלא נכון להתחיל איתו את זה"
"הו באמת?"
"הו באמת"
"אז אם כך..אני צריכה להוציא את נשק יום הדין!"
"תרגישי חופשי"
"פיקאצ'ו מכת ברק!"
"לא!" תום צעק ונפל על החול "לא!" צווחתי ונפלתי עליו "איבר פנימי שבור..איבר פנימי שבור.." הוא צחק והפיל אותי הצידה "היי!" צעקתי לו כשנפלתי על החול "למה עשית את זה?" שאלתי אותו "כי אני רציתי לעשות את זה.." הוא התקרב ובא לנשק "זה רק אני שיורד גשם של חול?" הוא שאל מנסה להפסיק לנשק אותי "רק אתה.." אמרתי לו וצחקתי לאחר מכן "את!" הוא צעק כשראה את היד שלי מעל צווארו "איטס און" הוא צחק והחל לרדוף אחריי "לא לא לא" אמרתי לו כשהוא דפק מבט אל המים "תראי..במשחק הזה..אין חוקים!" הוא צחק והחל להשפריץ עליי "מי היה חושב שלבזבז שעתיים חופשיות בים יהיה.." התחלתי לומר ועצרתי כשכרכתי את זרועותיי סביב צווארו "יהיה.." הוא חיכה לתשובה "כיף" אמרתי וחייכתי בעודי מתקרבת לתת לו נשיקה "אנחנו צריכים לחזור נראה לי.." סובבתי את ראשי אל עבר המכונית והוא סובב אותו חזרה אליו "שיחכו.." הוא מלמל בעיניים עצומות והצמיד לי עוד נשיקה "אתה רוצה לתת לשפרה לחכות? באמת?" שאלתי אותו צוחקת "צודקת.בואי נלך" הוא אמר ותפס בידי לכיוון המכונית..

אהבה וצרות אחרות 14

"הגענו.." תום חנה בחניה והסתכל עליי מחייך "אם אתה חושב שאני הולכת להתפשט לך פה אתה טועה.." אמרתי לו והוא נשפך מצחוק "את מוזרה..אני אוהב את זה" הוא חייך אליי ושנינו יצאנו מהאוטו "ליה.." הדר באה אליי בריצה-הליכה "מה?" שאלתי אותה לא מבינה "יש לך אורחים.." היא חייכה והלכה "אורחים? מה?" הסתכלתי עליה לא מבינה "אמא!" צווחתי בהתרגשות וקפצתי עליה בחיבוק ענקי "אבא!" קראתי "היי..אנשים שאני לא יודעת איך קוראים להם!" אמרתי וסובבתי את מבטי אל אמי "ליה.." היא הסתכלה עליי במבט עצבני "בסדר בסדר קצת ציניות מה קרה?" שאלתי אותה "חייזרים?" שאלתי אותה שוב כשבר עידו ורן נעלמו "אחים שלך.." היא אמרה ואמרה לי להסתובב "אה.." צחקתי וחיבקתי את עידו ואת רן "לא החלפת בושם עוד?" שאלתי את רן "מצחיק.." הוא חיבק אותי בשנית ופניתי לעידו "איפה החברה שלך?" שאלתי אותו "נפרדנו.." הוא אמר מבואס קצת "אוו דיברתי על בר" אמרתי לו ושנינו צחקנו "מפלרטטת עם מישהו כנראה.." הוא אמר וסימן לי עם ראשו להסתובב "בר..תאומה מרושעת שלי.." התקרבתי אליה וחיבקתי אותה "עוד לא התגייסת?" שאלתי אותה "לא..דחו לי את הגיוס.." היא אמרה מבואסת אבל חזרה לעצמה לאחר כמה שניות "היי..מי זה שאבא מדבר איתו?" היא שאלה מחייכת חיוך פלרטטני "אוי לא.." הוצאתי אנחה ועמדתי בין שניהם "ליה..את מסתירה.." אבא שלי אמר לי מחכה שאזוז "באמת? דווקא נעים לי פה.." חייכתי אליו "אוקיי אוקיי.." הוא צחק והתרחק "אז..מה..מה..מה אתם עושים פה?" שאלתי אותם
"באים לבקר את הילדה הקטנה שלנו מה קרה?"
"יש לכם את בר..וחוץ מזה אני באה הביתה מחר.."
"בנוגע לזה.."
"אוי לא.."
"אנחנו צריכים לנסוע לאילת בשביל המסמכים של בר והדרכון של עידו ורן.."
"לאן אתם חותרים?"
"אנחנו לא נוכל להגיע בזמן ואת יודעת שאבא שומר שבת.."
"אוקיי אז איפה אני אשאר?" שאלתי אותם וראיתי את כולם מחליפים מבטים "אני מחכה.." הסתכלתי על כולם "תום..בוא רגע.." בר קראה לו ולחשה לו משהו "אין מצב! אני אוהב אותה והכל אבל היא תרצח אותי.." הוא אמר והתרחק מבר "בבקשה.." היא התחננה "בסדר.." הוא אמר וחייך אליי "ובכן.." הוא התחיל "את תישארי.." הוא החל לומר והשאר עבר לי בהילוך איטי "ע-ם ה-מ-ש-פ-ח-ה ש-ל ד-ו-ר" הוא אמר והתרחק ממני קצת "מה?!" שאלתי אותם "אוי תגברו על זה אנשים אני אוהבת לצעוק ביג פאקינג דיל!" אמרתי לכל האנשים שהסתכלו עליי במבטים מטרידים "אתם..אתם לא יכולים לעשות לי את זה.." אמרתי להם "אני אבוא איתכם לאילת! אני אבוא ישר מהבסיס.." אמרתי להם ואמי התקדמה אליי "ליה..אני מצטערת..אבל נסיעות ארוכות ואת לא חברים כל כך טובים.." אמי ליטפה את לחיי "אמא בבקשה.." תפסתי את ידה והלכתי איתה לספסל לבד
"את יודעת שאני לא מסתדרת איתו.." אמרתי לה
"ליה בבקשה..זה רק שלושה ימים.."
"אמא הוא המפקד שלי!"
"אני יודעת..ועידו אמר לי שאתם תהיו באזרחי ואסור לו לעשת לך כלום במילא.."
"אמא את יודעת שאין סיכוי שזה יקרה נכון? את יודעת שאיך שהוא יקרה משהו.."
"ליה.."
"אמא אני יודעת איך קוראים לי אוקיי!"
"גברת ליה כהן אם עוד פעם אחת תתחצפי אליי את תישארי שם שבוע!"
"לא תעזי…"
"רוצה לראות?" היא שאלה אותי והסתכלנו אחת על השנייה כמה שניות "אנחנו נחכה לך במכונית..ביי ילדה יפה" אבי נשק לי על המצח והלך
"ובכן.."
"בבקשה.." אמרתי לה והתחלתי להזיל דמעות
"ליה..אני מצטערת שצעקתי עלייך ככה"
"לא אמא זאת לא את..זה החיים האלה..הם אוהבים לדפוק אותי..כל פיסת אושר אחת קטנה הם אוהבים להרוס"
"אני מצטערת..אבל אין לך ברירה.."
"אז תני לי להישאר בבית! בבקשה..אני אלך לנועם!"
"זה לא אפשרי..אני כבר אמרתי להם שאת באה..הם נורא שמחים דווקא..את יודעת איך הם אוהבים אותך"
"כן..לא..הם פשוט מרגישים רע עם התאונה.."
"את יודעת שזה לא ככה!" היא קמה מהספסל וסידרה את חולצתה "את הולכת למשפחת אלפסי נקודה" היא נשקה לי על הלחי והלכה מן המקום "היי" תום עמד למולי "הי" החזרתי לו עם פנים נפולות "זה לא יכול היות עד כדי כך גרוע.." תום ישב ליד ושם את ידו על גבי "אם יש מישהו פה שצריך לדאוג זה אתה.." הרמתי את ראשי והמשכתי "תמיד יקרה ביננו משהו..זה לא משנה..החיים האלה אכזריים מידי.." הסתכלתי עליו והוא חייך חיוך קטן "אני סומך עלייך.." הוא נישק אותי וליטף את לחיי "אני יודע שאני חופר אבל.אני אוהב אותך" הוא נשק לי על הלחי וחייך "נע אני אוהבת לשמוע אותך אומר את זה.." צחקתי ושנינו קמנו לעבר הקפיטריה לפגוש את הדר "היי..אז מה קרה?" הדר הגיחה אל מולי "אני הולכת לבלות את הסוף שבוע אצל דור..יותר גרוע מזה יש?" שאלתי אותה וגלגלתי עיניים ..