Your'e My Heaven פרק 9

ג'וש חייך אלי. "לא, זה לא קשה בכלל. פשוט תחשבי שתמיד הכרנו,וזהו"
"טוב אוקיי.. אבל רגע, אתה מגיע רק בעוד שבועיים ? שבועיים לא תהיה כאן?"
"כן, יש הרי צילומים של התלקחות.. אני ישן שם ומדי פעם משחררים אותנו לסופש וכל אחד חוזר הביתה"
החיוך שלי נעלם ואני מבינה מה שהוא אמר לי. אני מרגישה עצבנית. אבל זה רק שבועיים!! את יכולה להתמודד עם זה ניצן..אני מנסה לעודד את עצמי.
"מה זה הפרצוף המבואס הזה ? זה רק שבועיים מתוקה, וזה לא שאני הולך למלחמה או משהו כזה.."
"זה כלום.. רק חשבתי שאני..שאני, אתגעגע אלייך קצת ג'וש.."
"חבל,כי אני לא אתגעגע אלייך בכלל!"
אני מסתכלת על ג'וש ומרימה גבה.
"אני צוחק.." הוא מגחך."אני אתגעגע, בטוח"
צחקתי קצת. "אני צריכה ללכת" אני אומרת בקול מבואס.
"ג'וש קם מהמיטה. "לימודים? הורים?"
"כן.. בערך"
"אם את צריכה עזרה בשיעורים או בהתכוננות למבחנים תדעי שאני פה" ג'וש מחייך. החיוך שלו מדהים. הוא כזה חתיך נו.
"אוקיי" אני אומרת בחביבות וקמה גם מהמיטה ומתקדמת לעבר הדלת. הוא הולך אחריי ופתאום מחבק אותי מאחורה.הלב שלי פועם במהירות ואני מרגישה שאני כל רגע עומדת להתעלף.
אני פותחת את הדלת ויוצאת מהחדר. ג'וש מאחורי,עדיין מחבק אותי.
קונור צוחק בלי סוף. אני לא מבינה למה.
"ג'וש, שוב אתה והחיבוקים שלך? תעזוב. היא לא עשתה לך כלום" קונור צוחק שוב. יש לי מבט כזה של : מה?
קונור שם לב ועונה לי, כאילו שהפרצוף שלי שאל. "ג'וש מכור לחיבוקים, אם אני לא אמשוך אותו ממך עכשיו הוא לא יעזוב אותך עד ש..עד שהוא יצטרך לעשות משהו"
אני צוחקת. "אתה רציני? לא ידעתי את זה,ואני מעריצה ממש ממש גדולה שלו" רציתי לחזור בי.לא הייתי צריכה להגיד את זה.
"הרבה לא יודעות.." קונור מחייך אלי ומתקרב אל שנינו. "ג'וש"
"שתוק קונור.לא משחרר." ג'וש נשמע כמו ילד בן 3.עכשיו יש לי הרגשה שהוא מחבק אותי עוד יותר חזק.
אני משתחררת בלי בעיה.
אני מסתובבת אל ג'וש ,מסתכלת עליו, וחיוך עולה על פני שנינו.שנינו צוחקים ואני מחבקת אותו.אני מרגישה באמת קשורה אליו.