השוטר והדונאט- דריסה
נשמעה קריאה בתחנת המשטרה
"מקרה דריסה, מקרה דריסה!"
הקריאה בקעה ממכשיר מעוקם
מכשיר קשר עתיק, בעל וותק נרשם
"מקרה דריסה," צעק השוטר
למכשיר הקטן הוא צעק "תמהר!"
מולו התקהלו אנשים ברחובות
וליד משאית שכבו הקורבנות
אנשים ניסו להביט במהומה
להבין מה אירע שם, מה ומה
"התרחקו, צריך לחכות לתגבורת!"
השוטר הניח מחסומים בשביל הקורבנות למשמורת
"מה קורה כאן?" קרא אדם מההמון
"אני רופא." אמר אותו אדם ונעמד ראשון
"לא, לא, אני רוצה אדם מוסמך."
אמר השוטר, ואז נאנח.
שלף האדם תעודה והציגה לשוטר
"עכשיו תתן לי לטפל כאן, ומהר?"
"לא, אדוני. כלל וכלל לא.
הקורבנות זקוקים לשוטרים ותו לא."
הרופא החל להתעצבן, ובצדק.
"אדוני, אולי פשוט תלחץ על ההדק?
אנשים אלו זקוקים לעזרה,
ועדיף שיקבלו אותה במהרה!"
"אנשים?" תמה השוטר,
מבטו לפני הרופא הולך וחוזר.
"היכן שמעת כי אנשים הם הקורבנות?
ישנה כאן בעיה מורכבת יותר בכמה רמות!"
עכשיו תור הרופא להיראות מבולבל
בהבעה משונה מלמל "אבל.."
את מלמוליו קטעה מהומה מהמשך הרחוב
ניידות הופיעו שם לרוב
"סוף סוף הגעתם!" קרא השוטר המעורב
ומיהר לקבל את פני חבריו.
"הם שם, ליד המשאית ממש על הרצפה
אני לא יודע מה יקרה בשעה כה טרופה!"
השוטרים מיהרו למקום עליו הוא הצביע
וכאשר ראשון השוטרים הגיע
הסתובב לאחור
ולשוטרים האחרים הוא סימן לעצור
"אתה רוצה להסביר לי מה פשר הדבר הזה?"
פנה השוטר לשוטר הראשון, והצביע על המחזה
"אדוני, זה פשע, דריסה נוראה.
אין כאן שורדים, אפס מתוך מאה!"
ליד גלגל המשאית, שדלתה פתוחה
שכבה קופסת קרטון מסמורטטת ומעט מעוכה
על צד הקופסא היה כתוב באותיות גדולות
"100 דונאט, בואו קנו בכמויות!"
תגובות (0)