בתחנה המרכזית
מה הייתה רוצה שיהיה לה אביר .
איך הייתה מתפללת בלילות השקטים .
מקרבת שמיכה עטופה בישות לעורה .
מרגישה לרגע קצר קצת שייכת .
מה הייתה מוותרת מעצמה לו היה לה נסיך .
את כל עקרונותיה הייתה מותירה מאחור .
אחד שיאחז בה יאמר סודות מתוקים .
שתהיה רק שלו .
ועלם מלא בהדר מסרב להופיע .
היא אובדת לרגע בערפל הבדידות .
היא מחפשת אישור , שוב , מחדש.
ועיניה כהות, וכל ישותה מתעמעמת .
והיא נותרת לבד .
ממשיכה לחכות .
תגובות (2)
כולנו היינו נותנות הכל בכדי למצוא את האחד, אבל גם אם זה לוקח זמן, לא נהיה לבד לנצח, הוא יגיע – אני בטוחה בכך! את עוד תראי, וכשזה יקרה, את תביטי לאחור ותצחקי על כל זה, כאילו הכל היה רק חלום רחוק :)
חכי רק עוד קצת =)
אהבתי מאד את השיר, את מוכשרת, זה בטוח!
תמשיכי לכתוב, מאחלת לך רק אושר! חג חנוכה שמח!!
מקסימה שלי , את צודקת , רק דיכאון חולף , חג נהדר שיהיה גם לך !