הבריחה – פרק 1
לפני מאות אלפי שנה…
"מאסטר! יש לי חדשות! מאסטר!" אמר אדם אחד ורץ במסדרון האבן החשוך. הוא הגיע אל הדלת, הדלת הייתה נעולה. הוא ניסה לפתוח אותה בכוח. לבסוף נתן בעיטה חזקה והדרת נפלה. "מאסטר? אתה בסדר?" שאל האיש.
"מ-מה? סליחה" אמר המאסטר כשהוא מסתובב אל האיש וידיו מאחורי גבו. "ז-זה לא שאני משחק בבובות שוב! א-א-אני התגברתי על זה כבר לפני–"
"מאסטר!" צעק האיש בנימוס. "מצאנו אותו…" הוא אמר בשקט.
"אז אנחנו יכולים להיכנס אליו ממש עכשיו!" אמר המאסטר. "עכשיו אם תסלח לי, אני צריך להתכונן. תאגד את כול הכפר" אמר המאסטר והצביע על הדלת ההרוסה.
"כן, מאסטר" אמר האיש ויצא מהחדר.
המאסטר העלה חיוך, הסתכל לצדדים, והסתובב לאחור. "אתה אוהבת שאני מסרק את השיער שלך, נכון, באבי הברבי?"
שער גדול ושחור עמד באזור חפורות ארכיאולוגי.
"האה, ולחשוב שאנחנו בתקופה קדומה" אמר אחד האנשים מהכפר לעצמו.
המאסטר התקרב אל השער.
"אה… מאסטר. אני לא חושב שכדאי…" אמר המשרת שלו.
המאסטר התקרב באיטיות את השער. הוא הסתכל בעדינות דרכו. היה שם כמו מין אנרגיה שחורה. הוא הסתכל על ידו, הניף אותו באיטיות לכיוון האנרגיה. ונגע בה.
רעידת אדמה חזקה החלה באזור. היא נמשכה כמה שניות. ואז, מהשער יצאה האנרגיה השחורה והתחילה לשאוב את כול התושבים לתוכה. יחד איתם נשאב גם המאסטר. ולאחר כול זה, הכול היה הרוס. והיה… שקט.
אחרי מאות אלפי שנה… ושני שנים…
"האה… איזה שיעמום! הרגתי את פאטאטון… מה עוד?" אמר הארה כשהוא יושב על האדמה ומניף את ידו באוויר.
"היי, היי, הארה!" הומלס רץ לכיוון הארה. "קבל את זה!" הומלס הכניס את ידו לכיסו, והוציא משקפי שמש, והרכיב אותם. "מה אתה אומר על המשקפיים החדשים?" והומלס חייך. הארה לא הגיב. והומלס רץ בחזרה למקום ממנו הוא בא.
נשמעו צעדים בקצב. "תכף מוכן, אדוני!" אמר איש הדומה לקצין בצבא.
"למען השם, הנס. מה אתה בונה?" נאנח הארה עם פרצוף אומלל.
הומלס רץ בחזרה להארה. "ומה לגבי עכשיו?" והוא שלף מהכיס שני שלו מסרק. הוא סירך את השיער שלו במהירות, כך שיצא לו שער מסודר.
"הא-הא, זה נחמד…" אמר הארה וחייך מעט.
"תתכונן להיות המום מהבנייה שלי!" אמר הנס והריף את ידו למצחו.
"הגיע הזמן. מה בנית?" הארה קם ממקומו.
"פסל! בשבילך!" אמר הנס בהתלהבות, והצביע על פסל גדול הדמוי להארה כשהוא עומד על צוק ומחזוק חנית לצידו.
"כן, זה נחמד. אב לא קצת הגזמת?" אמר הארה בבוז. "זה הפסל השלישי שלך להיום!" והוא הצביע על עוד שני פסלים שהנס בנה. "האה… אני הולך לטיול קטן…" הארה הלך ולקח את החרב שלו. "אני אחזור בעוד כמה שעות…"
נשמע קול של קלשון נופל על האדמה.
"אה, יופי…" אמר הארה כשהוא מחזיק את החרב ומסתכל על הקלשון, לא המום.
הארה מצא עוד אחד מאנשי האל מתים. הניף את החרב, והרג בשניה את האל מת. הארה התקופף ולקח עצם. "יופי… עוד לעוסף…" אמר הארה בבוז.
הארה המשיך בדרכו. "הלוואי שתהיה לי הרפתקאה חדשה" אמר הארה לעצמו.
לפתע, מצא משהוא מוזר. קוביה של אדמה. הארה הסתכל בה. "מה זה? קוביה של אדמה?" הארה צחקק. "אני חייב לספר את זה לפרופסור…!" הוא צחקק והלך בחזרה לבסיס.
"המממ… כשאני חושב על זה. הקוביה הזאת היתה לי דיי מוכרת" אמר הארה לעצמו והלך לדרכו.
"היי, פרופסור" אמר הארה ונופף לפרופסור. "מצאתי קוביה של אדמה"
פרופסור מלמל לעצמו. "אה-הא… כן. קוביה של אדמה… אוקיי…" לשניה הוא עצר. "רגע! אתה הרגע אמרת קוביה של אדמה?!" הוא אמר בזריזות.
האקרה צחקק מעט. "כן, למה?"
"מהר, תביא לי אותה לפה!" פרופסור התחיל לקפוץ במקום.
אחרי כמה שעות…
הארה חזר עם קובית האדמה.
"מהר! שים את זה פה!" פרופסור הצבע על מכונה מיוחדת שהיה בה חור בדיוק באותו גודל כמו של הקוביה. הארה שם אותה שם.
לפתע התחילה המכונה לרעוד ולהוציא אורות צבעוניים מכול מיני מקומות.
"יש!!!" צעק פרופסור.
"אה, פרופסור?" אמר הארה לפרופסור, ולקח כמה צעדים אחורה.
לפתע היה פיצוץ של עשן. הארה ופרופסור עפו לאחור. הם קמו לאט. והם ראו כמו מים פורטל שהיה מוקרב מכמה קוביות כאלה, אבל הם היו שחורות.
"יש!" צעק פרופסור בכול הכוח.
"מה זה?!" צעק הארה בכול הכוח.
"הפורטל מוכן!" אמר פרופסור באושר.
"פ-פ-פורטל…?" מלמל הארה.
"אנחנו סוף-סוף יכולים לגלות את העולם שמעבר!"
"…"
"אתה מאמין לזה?"
"אה… אה… אההה…"
"ראית דברים יותר מפחידים מזה. אם זה בכלל מפחיד"
"פ-פ-פא…"
"מה קורה?" הומלך נכנס לאזור. "וואו! מגניב!" הוא אמר אחרי שראה את הפורטל.
"פורט-טה…" הארה המשיך למלמל.
"ניכנס לשם מחר" אמר פרופסור והלך.
בלילה…
הארה והומלס ישנו בשני ערסלים שהיו מחוברים לשני עצים. הארה ישן למעלה והומלס למטה. ואור הירח השקיף עליהם.
"מה ניראה לך שיש מאחורי לפורטל הזה?" שאל הארה כשהוא מסתכל להומלס מלמעלה.
"הא, לא יודע. אבל עדיין, יש לנו הרפתקאה חדשה" אמר הומלס. הומלס חייך. "לפחות האקדח החדש שלי יהיה מוכן" והוא הרביץ קלות על הערסל של הארה.
"ממתי אתה אוהב אקדחים? ואיך אתה תסחב את הדבר הענק הזה?" הארה אמר בבוז.
"הא, זה לא מה שאנח חושב…" אמר הומלס ושם את ידיו מאחורי ראשו.
"אוקיי…" הארה שם את ידיו מחורי ראשו והסתכל לשמים השחורים.
"לילה טוב…" אמר הארה, ופיהק.
הומלס נשף. "לילה…"
למחרת בבוקר…
"אוקי חברים אנחנו הולכים להיכנס לפורטל!" צעק פרופסור.
"אה, פרופסור. רק אני והומלס פה. אין שום טעם לצעוק" אמר הארה.
"אני לא אומר לך איך לחיות!" צעק פרופסור.
"דווקא כן…" הארה מלמל לעצמו.
"עכשיו אנחנו צרי– הארה? מה זה?" פרופסור הרים רבה והסתכל על גלימה סגולה שהארה לבש.
"חדל תגובות, בבקשה" אמר הארה בבוז.
"כן… טוב. בואו ניכנס לפורטל!" פרופסור צעק והצביע לכיוון הפורטל.
"פנימה!" צרח הארה. "יא!" הוא צרח וניכנס לפורטל.
תגובות (0)