~סוד המשפחה~ פרק 1

השעון המעורר שלי צלצל ואני באי רצון קמתי לכבות אותו. לא רציתי לקום מהמיטה ובטח שלא רציתי להתעורר מהחלום המתוק שלי. התקדמתי באיטיות לכיוון האמבטיה ובדרך צעקתי למקס שיתעורר.
מקס הוא האח התאום שלי. מקס צעק משהו לא ברור וקם באי רצון. שנינו עמדנו לבושים וצחצחנו שיניים.
"אז איך עובר עלייך היום איימי?" שאל מקס. "אתה יודע בוקר…" עניתי לו, ושנינו התיישבנו לאכול. "בוקר טוב חמדמדים שלי!" אמרה אמא בחיוך ונתנה לכול אחד מאיתנו 50 שקל. אני ומקס גיחכנו, ידענו שעכשיו
אמא תתחיל עם רשימת המטלות שלנו להיום. "אז ככה איימי, כאת חוזרת מהבית ספר את מטאטא את כול הבית ומכינה אוכל" אמרה אמא. נאנחתי. "מקס אתה שוטף כלים, מוציא את הזבל ומטייל עם Night." אמרה אמא ועכשיו גם מקס נאנח. מקס שנא לשטוף כלים. "איימי את תצאי לטייל איתי ועם Night? נכון?!" הוא שאל אותי צפייה. "נו ברור מקס!" חייכתי. "דרך אגב איפה Night?" שאלתי. Night הוא הכלב שלנו יש לנו גם חתולה בשם קיארה אבל כולם יודעים שהיא ישנה על המיטה של מקס עד הצהריים. "ישן" ענתה לי אמא והלכה לסלון. מקס חייך. "איימי בואי תעזרי לי עם הפאה!" אמרה אמא שלי והיא עמדה ליד המראה הגדולה בסלון. "פאה!?" שאלתי בהפתעה, ושלחתי מבט שואל למקס. מקס שלח אליי את אותו המבט. הלכתי לסלון ומקס אחריי. אמא לבשה שמלה שחורה עם מגפיים שחורות עד הברך וג'קט עור. בן זה בהחלט היה מראה מזעזע. הפאה הייתה בצבע חום אגוז שלדעתי לא היה הצבע הכי יפה בעולם. עזרתי לאמא שלי ללבוש את הפאה. "למה את צריכה פאה?!" שאלנו אני ומקס בבת אחת. "אמא עושה משהו לא טוב.." ענתה לנו אמא והיא הלכה להתבשם בחדרה. לפתע נזכרתי במה ששמעתי אתמול, הכול היה מחשיד כול כך. "טוב אמא אני ואיימי הלכנו!" צרח מקס ומשך אותי אל מחוץ לדירה. "מקס מאוד מוקדם עכשיו!" אמרתי בקול מתלונן. מקס לא אמר כלום ורק משך אותי במדרגות.
כשהגנו לתחנה של ההסעה שלנו והוא אמר "שמעתי אתמול בערב את אמא אומרת שהיא לא משאירה אצבעות ושהיא ממש זהירה." "המ….גם אני שמעתי את זה…אתה לא חושב שהיא…" אמרתי באימה.
"אני מנסה שלא להסיק מסכנות מהר כול כך.." הוא ענה לי וחיבק אותי. ההסעה הגיעה ואנחנו התיישבנו מקדימה. בדרך כלל אני ומקס יושבים מאחורה עם כול החבר'ה ועושים צחוקים, אבל לאור מה שקרה היום החלטנו להתבודד.
ישבנו ושמענו את השיר " Linkin park – Burn it down ". השענתי את ראשי על מקס ומליון מחשבות הציפו אותי.