אהבה צרות אחרות המשך 10

יום ראשון,6:00
"אני מקווה שנהנתם בסוף השבוע הזה כי עכשיו..הצבא מתחיל.." דור נעמד מולנו עם ידיים מאחורי הגב והבעה רצינית על פניו "כל אחד יהיה חייב לעשות תורנויות לפחות שלוש פעמים בשבוע!" הוא המשיך לדבר בעוד אני שקועה בשינה עמוקה "ואלה התורנויות שלכם לשבוע הקרוב.." פקחתי את עיניי ברפרוף וראיתי את כל החיילים מתפזרים "מה..מה קרה?" שאלתי בישנוניות את הדר "חילקו לנו תורנויות..אני במטבח" הדר חייכה באילוץ "מה איתי?" שאלתי אותה משפשפת את עיניי "את עוזרת לאיזה אחד שנקרא גרגורי.." היא עיוותה את פניה מנסה לבטא את השם "נייס.." חייכתי בחולמניות ודמיינתי מקעקע רוקיסט עם פירסינג על כל הפנים "שלום לך" שמעתי מישהו מאחורי והסתובבתי "היי" חייכתי כשראיתי גבר בגיל של סבא שלי עם שיניים בריאות ומשקפיים על קצה האף עמד למולי "צריך עזרה אדוני?" הדר שאלה ואני צבטתי אותה "קצת נימוס.." לחשתי לה "שמעת אותה? צריך עזרה?" שאלתי עם חיוך "כן כן,את מכירה אולי מישהי בשם ליה כהן?" הוא שאל מחפש סביבו "אני מחפש אותה כבר די הרבה זמן" הוא הסתכל על שנינו וחייך בנחמדות "ובכן חיפושיך נגמרו כי היא עומדת כאן מולך!" אמרתי לו בחיוך "או! נעים מאוד..גרגורי" הוא הושיט את ידו אל הדר "הו לא.." הדר החלה לומר "אני.ליה..כהן" אמרתי לו בחיוך "אוי אני נורא מצטער..נעים מאוד..גרגורי" הוא חייך "טוב רוקיסט משוגע אתה לא.." מלמלתי "סליחה?" הוא שאל לא מבין "שום דבר!" צחקתי והמשכתי "אז..איפה אנחנו? מטבח? שק"ם? רק תגיד" חייכתי אליו "הו לא יקירתי..אנחנו נהיה במספרה" הוא אמר ושם את ידיו מאחורי גבו "סבבה! אני חייבת תספורת חדשה..קלוט כמה שרוף!" הבאתי לו קצוות שיער אל מול פניו בהבעה מזועזעת "לא לא" הוא צחק והמשיך "אנחנו נגלח את הראשים של הטירונים.." הוא חייך בנימוס והוביל אותי אל עבר ה-'מספרה' "טוב..נתראה בארוחת הערב" חייכתי אל הדר ונופפתי לה לשלום "אז גרגורי מה?" שאלתי אותו בניסיון לפתח שיחה "כן.." הוא חייך ובזה נרצח הניסיון שלי להתחיל שיחה "אז מה אני צריכה לעשות?" שאלתי אותו סוקרת את כל המכשירי גילוח "תסתכלי עליי וברגע שתהיי מוכנה תתחילי לעזור.." הוא חייך ולאחר כמה שניות נשמע צפצוף "אוי..אני צריך ללכת לכמה דקות..תסתדרי פה לבד?" הוא שאל "כן בטח" חייכתי אליו וברגע שהוא יצא מן הדלת התחלתי לשחק במכשיר גילוח לכבות אותו ולהדליק "אוי פאק!" קראתי לחדר הריק כשמכונת גילוח נפלה ארצה "את!" שמעתי מישהי קוראת לי ומרוב בהלה קמתי מהר וראיתי אל מולי את עמית כשחצי גבה שלה גולחה "פאק!" צעקתי כשהסתכלתי על הגבה שלה "מה?" היא שאלה ונגעה בחלק המגולח של הגבה "לא!" היא צרחה ואני לא התאפקתי והתחלתי לצחוק בפראות כשאני נופלת לרצפה "דור!" שמעתי את עמית צועקת ומסתכלת עליו "דור?!" שאלתי את עצמי וקמתי מהר כשבטעות גילחתי חצי מראשה של עמית "או או" מלמלתי "למה אני מרגישה משב רוח בקרקפת?" עמית שאלה ונגעה בחלק החשוף של הקרקפת שלה "את!" היא צרחה ובאה להרביץ לי "עמית לא" דור החזיק בה כשהיא משתוללת לו בין הידיים "דווקא יפה לך ככה!" חייכתי אליה בנימוס ולאחר כמה שניות של שקט רצתי הכי מהר שיכולתי הרחק מעמית "זה לא נגמר!" היא צרחה "ליה!" לאחר כמה דקות שמעתי את דור והגברתי קצב **כל הכבוד ליה..התעסקת עם מישהו שמתאמן יותר ממה שאת מדברת..** חשבתי לעצמי והתחלתי לדמיין איך הוא מוחץ אותי בידיו ולאט לאט מיץ יוצא לי מהגוף "היי!" שמעתי אותו קרוב אליי ולא יכולתי להגביר את הקצב "היי..פאק אתה רצה מהר.." הוא תפס במותניי והתנשם במהירות "אני..לא..התכ..התכוונתי..ל..לעשות.." ניסיתי להוציא משפט התנצלות אך ללא הצלחה "זה בסדר..אני כבר אחשוב על עונש מספיק הולם בשבילך.." הוא תפס בידי והוביל אותי אל מעונות הבנות "אני צריכה אבל ללכת לתורנות" אמרתי לו פונה ללכת אל עבר ה-'מספרה' "זה בסדר..לכי תנוחי..תצטרכי המון כוחות למחר…" הוא חייך חיוך ערמומי והלך מן המקום..
**מה לעזאזל הוא מתכנן?** שאלתי את עצמי שוב שוב כשהלכתי אל עבר מעונות הבנות "ליה!" שמעתי את הדר צועקת "מה..הדר?" הסתובבתי אל עברה וראיתי אותה מכוסה רוטב עגבניות על כל גופה "מה לעזאזל?" שאלתי אותה מחניקה צחוק "אני יהרוג אותו!" היא התקדמה אליי וזזתי קצת לאחור "מה זה הריח הזה?" שאלתי אותה מכסה את האף "הריח הזה זה רוטב עגבניות משבוע שעבר.." היא סיננה בכעס מבין שיניה "למה הם שומרים רוטב עגבניות משבוע שעבר?" שאלתי אותה לא מבינה "את לא רוצה לדעת למה אני מכוסה רוטב עגבניות?" היא שאלה ושילבה את ידיה "לא לא לא ספרי.." אמרתי לה ועמדתי כולי קשבת..
*************************************************************************************************
"הדר..לכי תוציאי מהמקרר את רוטב העגבניות" הטבח אמר להדר שנשארה במקומה עוד כמה שניות "זה שם על המדף העליון" הוא הצביע על המקרר הגדול "אוקיי" היא סיננה וסובבה את ראשה "חכי רגע.." הוא קרא לה והדר עצרה במקומה "זיו!" הטבח צעק ולאחר כמה שניות זיו נכנס "היי" הוא חייך אליה "היי" הדר החזירה לו חיוך ביישני "לך תעזור לה עם הסיר" הטבח אמר לזיו שבהה בהדר "רגע רגע..סיר?" הדר שאלה לא מבינה "כן..הם שומרים את כל השאריות משבוע שעבר ו..את ההמשך את יודעת.." זיו הסביר לה בשקט כששניהם נכנסו אל המקרר הגדול "בואי..תפסי פה" זיו אמר לה והדר החזיקה בידית של הסיר "הנה..בואי.." זיו החזיק את הידית השנייה ושניהם התקדמו בצעדים קטנים אל מחוץ למקרר "שיט!" זיו צעק ומעד קדימה "או או " הוא מלמל כשהסתכל על הדר מכוסה כולה מיץ עגבניות "מצטער?" הוא שאל כשהדר ברחה מין המטבח "ערמומי.." הטבח מלמל לו וזיו חייך בתחמניות..
*************************************************************************************************