מפקד הטבעות פרק 24 חלק 2

"בסדר, תרים את המים בקו ישר, תיזהר לא לשפוך."
"זה בלתי אפשרי."
"תרים אותם בקו יישר!"
"אני מנסה!"
היינו בחדר ההתעמלות קאראלו לימד אותי-או לפחות ניסה-להרים את המים בקו יישר, להפוך אותו לגביש קרח ולתקוע אותו בסל שהיה קבועה בקיר הנגדי,
המטרה של התרגיל הייתה בעצם להכניס את הגביש לסל החבלים החום, ולהשאיר אותו כמה שיותר זמן קפוא.
עד כה, הצלחתי להרים את המים לכמה שניות ספורות-במקרה הטוב, כי אז המים היו מתנפצים עוד לפני שנהפכו לגביש.
התרגיל לא היה קשה, אבל הוא לקח זמן בגלל שהייתי רעב,צמא ועייף- כן, גם בשיעור הזה לא עצרנו למנוחה.

הוזזתי את כף ידי הימנית, ודמיינתי את המים עולים בקו ישר, כלפי מעלה.
המים עלו,
הוזזתי את כף ידי השמאלית עם הרגל הימנית בחצי עיגול, זה היה מין ריקוד.
ריקוד שניסיתי לעשות יותר מפעם אחת.

לאחר כמה שניות, המים עלו מעלה בקו יישר ונהפכו אט אט לגביש. התחלתי להזיז אותם לכיוון המטרה, הוזזתי לאט. לא רציתי שהם יתנפצו,
שניה לפני שהמים נגעו בסל, גלינג, נכנס לאולם ואמר:"האו, פאבאלן מחכה לך במשרד שלו."
הריכוז נעלם לי וכל המים נשפעכו לי על הרצפה.
כל הדרך למשרד, רטנתי.

כשהגעתי לביתן דפקתי בדלת ונכנסתי, לא הייתי היחיד בחדר. אדיסנה ישבה מול פאבאלן, ועל פניה ניכר המתח.
"מה כל כל דחוף?" שאלתי והבטתי באדיסנה, מצפה ממנה לתגובה, אולם, היא הנידה את ראשה ואמרה:"חייכינו לך, לפאבאלן יש משהו חשוב לומר."
הרמתי את עיני והבטתי בפאבאלן בציפייה
"צר לי לבשר לכם." פתח פאבאלן ואמר "אבל, מצאו את גופתו של ארול, הבוקר, מוטלת באחד הרחובות, צר לי, הוא מת."