מפורסם בהשאלה פרק ב': כרטיסים למופע?

"גוון קומי נו… אני האחר לבית הספר ביגללך, נו קומי…" צעקה לי כריס באוזן.
"את יודעת אהההה….. את יכולה לנסוע באוטובוס" אמרתי וכיסיתי את אוזני.
"נו…….קומי, לא בא לי לנסוע באוטוביס הוא מסריח".
"זאת לא בעיה שלי".
"אמא, גוון לא מתעוררת" צעקה כריס לאימי.
"גוון חומד, קומי גם את יכולה לאחר".
"אז מה? אני לא סובלת את המקום זה" נאנחתי.
"נו קומי" כריס צעקה והקפיצה אותי.
"בסדר אוף, אני קמה, אני קמה" היתישבתי על מיטתי ושיפשפתי את עייני "מאושרת?".
"מאוד" חייכה כריס ויצאה מחדרי.
הלכתי לשרותים ושטפתי את פני, חזרתי לחדרי ולבשתי מכנס ג'ינס ארוך וגבוהה, חולצה בצבע טורקיז ושרשרת בצורת ינשיף גדול, אספתי את שערי והלכתי למטבח.
"הנה חומד, תוכלי" אמרה אימי והגישה לי חביתה "מוכנה לבית הספר?" שאלה.
"עד כמה שבא לי לומר לא ,כן אני מוכנה" נאנחתי בעצב.
"למה את שונאת את בית הספר, הוא לא נוראי".
"כריס אני לא כמוך, כולם רוצים להיות חברים שלך, את פופולרית אצלי בשיכבה כולן שוויצריות מעצבנות".
"זאת לא בעיה שלי" היא צחקה והתחילה לאכול.
לקחתי את תיקי מהסלון ונעלתי את נעלי "כריס אני הולכת" צעקתי ויצאתי החוצה, האוויר הקר של הבוקר היכה בפני והעיף את שערי הבלונדיני, ההרגשה היתה מדהימה "נו כריס קדימה".
"אני באה הינה" אמרה ויצאה החוצה.
"נו תיכנסי, את לא רוצה לאחר" אמרתי והיא נכנסה למכונית שלי, טויוטה מי יודע מאיזה שנה "חגורת בטיחות" חייכתי באדישות.
"את צריכה אותו חדש".
"אני אקנה חדש, כשיהיה לנו כסף להרשות אחד" אמרתי בעצב והתחלתי לנסוע.

הגנו לבית הספר וחניתי את המכונית, בחנייה לא רחוק כלכך מבית הספר, כי היה לי מזל.
"הינה, הגנו ביי כריס".
"ביי גוון" אמרה ורצה לאן, חברתה הטובה ביותר.
"תיסלחי לי, אבל את חוסמת לי את הדרך, גוון" קול מאחורי הקפיץ אותי.
"היי קם, מה אתה עושה פה?"שאלתי את קמרון, הידיד הטוב ביותר שלי.
"לומד פה" צחק.
"לא, אני מתכוונת פה, כאן לידי" אמרתי.
"אאההה, חניתי קרוב את המכונית שלי, אז באתי כדי ללכת איתך".
"אוקי, טוב בוא נילך"
תליתי את התיק על כתפי והלכתי עם קם לכיוון הכיתת ביאולוגיה, שם הוא ניפרד ממני כי השיעור שלו היה היסטוריה, ניכנסתי לכיתה והיתישבתי במקומי, משחקת משחקים מטומטמים בפלאפון.
"אז לילה, כבר יש לך כרטיסים למופע של דרק, המושלם שלי" נכנסה לכיתה לורי, או כמו שכולם קוראים לה לור "כן לור, שורה ראשונה לך?" שאלה לילה.
"גם, איזה כיף זאת הולכת להיות ההופעה של השנה, כולם הולכים אליה, היי גוון את הולכת נכון?" אמרה לורי.
"לא!" אמרתי והמשכתי לשחק.
"למה לא? כולם הולכים, זאת אומרת כול מי שהוא מישהו" היא אמרה וצחקה.
"כי, אני לא אוהבת את הזמר הנוראי הזה, זה למה".
"אה. את לא אמרת את זה על הבעל שלי, הוא מושלם וחתיך ומהדהים ושר מהמם".
"לדעתך, לורי והמורה כאן אז, עם לא אכפת לך, תעזבי אותי כבר" אמרתי.
"מה הבעיה שלה?"שאלה לילה כשהן היתרחקו.
"אתן" אמרתי בלב וחיכיתי שהשעור יגמר.