אחרי המוות- פרק 4
יושבת בכיתה ודילן לצדי, רגשות האשמה סובבים אותי. איך העזתי להוציא מפי שקרים שכאלה? ועוד לערב בזה את כריס.המוות שלו הופך אותי משוגעת אני מרגישה את זה קורה בהדרגתיות שהתהליך יסתיים, מלאני כבר לא תהיה קיימת אלא בת אנוש הדומה לה שמוחה מלא בשטויות. ליבי כואב הוא מתכווץ ונצבט כל פעם מחדש, דילן כל כך אוהב אותי ואני אותו, אני אוהבת אותו? אני כבר לא יודעת כבר בואו של ג'וש שינה הכול, אני רוצה להיות בחברתו של ג'וש, לדעת מה הוא עושה? האם הוא חושב עליי?, האם הוא רוצה לראות אותי שוב?, האם הוא חושק במגעי כמו שאני חושקת במגעו?, האם הוא יילחם עליי למרות הכול?, ואם הוא יילחם עליי האם אעזוב את דילן בשבילו?. כל השאלות האלה מציפות אותי, אני מפחדת לקבל עליהן תשובה.
אני מסתכלת על דילן, שבוהה בלוח הוא כה יפה, כה נחמד, כה מתוק, פשוט שלמות. ואני משחקת בו, אני לא יודעת מה קורה לי, דילן הופך לזר בעיניי בכל יום שעובר. החלום רץ במוחי שוב ושוב, אני מנסה להבין מה זה אומר. אך אני לא יודעת לו ידעתי, זה היה מסביר המון. בוהה בו ותוהה האם אוהב אותי? או פשוט פוחד ממני? הוא ראה אותי במצבים הרסנים, אולי הוא רוצה לעזוב אותי אבל בגלל שאני כה שברירית, הוא מפחד לעשות זאת. אולי מה שקורה בינינו זה טעות?, אני נזכרת בהיתקלות הישנה שלי עם דילן, איך שהוא הצמיד אותי אל הקיר ואחז בידי בחוזקה, מנסה עליי לכפות את נשיקתו.כריס היה שם כדי להציל אותי מנשיקתו, רציתי את נשיקתו עד אותו רגע שעיניו של ג'וש כלאו אותי, אולי הוא יהיה זה שימשוך את ידי כאשר שפתי מתקרבות לשפתיו של דילן.
אני מרגישה כאילו שיגעון תוקף מוחי, אני מנסה בכל כוחי להתגבר עליו אבל זה כה קשה. דילן בוחן אותי בעיניו. העיניים שלו, עיניים תמימות שמשדרות את המתיקות שבו. אני אוהבת אותו או שלא?, הצלצול נשמע והנחית עליי מעט שלווה אולי קצת רוגע, בלי לשמוע את קולה של המורה ברקע ירגיע אותי. יצאתי מהכיתה דילן אחרי, ידיו עטפו אותי בחמימות שכזאת, איך אני מעזה? הוא הדבר הכי טוב שקרה לי אסור לי לעזוב אותו. בחילה תוקפת אותי, אני כה מגעילה את עצמי באלי להקיא ואולי אפסיק להתנהג כמו טיפשה. "דילן, יש סיכוי שאתה מסיע אותי הביתה אני לא מרגישה ממש טוב?" אמרתי לדילן בקול חלוש
"הכול בסדר את רוצה שאני אשאר איתך בבית שלך?" אמר דילן בדאגה "לא לא אתה לא צריך אני פשוט אשתה תה חם ואנוח" אמרתי, לא יכולתי להישאר שם דילן וג'וש באותו מקום זה יותר מידי בשבילי.
הגענו אל הרכב, ונכסנו לרכב הנסיעה החלה. "אני אוהב אותך" אמר דילן, והמשיך את דבריו. "אני יודע שזה לא קשור, אני פשוט הרגשתי צורך עז להגיד לך את זה". "גם אני אוהבת אותך" אמרתי, אך בפנים לא הייתי בטוחה, אני כבר לא יודעת מה אני חושבת. המכונית נעצרה, "להתראות" אמרתי ויצאתי מן המכונית. חשתי הקלה עצומה, פתחתי את דלת ביתי והתיישבתי. הוצאתי את הטלפון, ורציתי לחייג אל ג'וש אך עצרתי את עצמי. השלכתי את הטלפון על הרצפה, הסוללה יצאה מן המקום אך זה לא עניין אותי. ג'וש, ג'וש הוא רודף אותי בחלומותיי, במחשבותיי, וברגשותיי, אני מרגישה משהו כלפיו. אך אסור לי, אסור לי, לשבור את ליבו של דילן. האהבה שלי כלפי דילן דועכת, אולי בגלל הנוכחות של ג'וש או בגלל שהניצוץ שהיה בינו לביני פשוט נעלם.
ישבתי, מנסה להבין אם אני אוהבת את דילן או לא, אני לאט לאט נזכרת מי היה דילן לפני שהיה חבר שלי. הוא היה רע, מפונק, שחצן, תוקפן. והוא התביית בשבילי, אבל עכשיו אני רוצה אותו פרוע, קשוח, כועס, זועם. אני רוצה שיקנא, שיכעס על זה שיש מישהו שמסתובב איתי. שייתן אגרוף למי שמנסה להתחיל איתי, חוויתי יותר מידי שקט לאחרונה אני רוצה לראות את הצד הפרוע של דילן. מישהו תיקתק בדלת, זה היה ג'וש הוא התנשף כאילו רץ קילומטרים רבים. הוא היה נראה מלא להט ותשוקה, "מלאני אני לא יכול להפסיק לחשוב עלייך, אני לא יכול להפסיק לחלום עלייך, אפילו כשאני לא ישן" אמר ג'וש בזעם. "מה? רגע תירגע" אמרתי, לא ידעתי איך להגיב. "הוא, בחיים לא יאהב אותך כמוני מלאני. אני אוהב אותך, והוא הוא כמו מת, הוא לא מביע אהבה כלפייך בזמן שאני יכול. היום שהוא הסיע אותך, רציתי למות אני יכולתי להסיע אותך. מלאני, אני רוצה אותך. אני רוצה להיות שלך, ושאת תהיי שלי" אמר ג'ייק. הוא היה נראה נסער, הוא נישק אותי ונמסתי לא יכולתי יותר. לא התנגדתי, הוא נישק אותי והרגשתי משהו שלא הרגשתי מעולם עם דילן, ליבי פעם כה חזק ולא רציתי להשתחרר משפתיו. הוא שם את ידיו על מותניי, מגעו החם הגעגוע הכי גדול שלי. רציתי שימשיך לאחוז בי, הצורה שבה הוא היה נסער, הצורה שבה דרש להילחם עליי, הצורה שבה ביטה את רגשותיו, הייתה אולי בוטה אבל משהו בזה סיפק את החיפוש שלי. מה שהיה חסר לי עם דילן, הסחרור מהתשוקה והלהט, משהו שלא הרגשתי קודם עם דילן. דחפתי אותו מעליי "ג'וש, אני באמת שרוצה אותך אבל אני לא יכולה יש לי חבר" אמרתי כאשר אני מנגבת את שפתיי בעזרת ידיי.
תגובות (6)
תמשיככיי זה מהמםם!
ישלך כתיבה משגעעתת!!!
הקטע האחרון עשה לי בלבול בשכל (?)
תמשיכיייי :3
זה פרק מדהיםםם! יואו תמשיכי מהר מהר מהר מהר!
תודה רבה לכן אנסה לכתוב פרק נוסף בהזדמנות
אוי ווי… אני צופה לב שבור באופק…
אבל עם כמה שאני אוהבת את דילן, גרמת לי לחבב מאוד את ג'וש אז גם אני, כמו מלאני, ממש מבולבלת 0.0
חח אני רצה לפרק הבא :)
חחחחחחח באותם רגעים גם אני הייתי מבולבלת