לנשק אחת מהמעמד הגבוה פרק 2

ג'ן רצה אחריי בצחקוקים. חטפתי לה את היומן, אבל הכל בצחוקים כמובן. ואז אני קולט אותה נופלת. "אתה, עוד פעם…" אמר ג'ייקוב. הוא חייך אליי חיוך מתגרה. הוא עזר לה לקום, והיא אמרה בטון קצת עצבני: "אני בסדר, תודה." וניקתה את בגדיה. היא חייכה אליי. נתתי לה את היומן. ג'ייקוב ניסה לגנוב את תשומת ליבה: "ג'ן, שמעתי שהיום הלהקה הגדולה בעולם תבוא להופיע. ראיתי בלוח המודעות." "כן, שמתי לב." היא אמרה לו בחיוך. "ג'ן, ג'ייק, בואו!" קרא אביה של ג'ן. הוא כבר מכיר אותי טוב. המצאנו כינויים של החבר'ה, הוא קורא לי לפעמים 'ג'יי-קיי', אני קורא לו 'די-בוב', כי השם שלו זה בוב והמלא זה בוב דיירון אודוקס. הגיע הזמן לארוחת הצהריים, על בטוח. אני וג'ן התיישבנו זה ליד זו. והיום יש… סושי ?! "ג'ניייי~!!!!" זאת הייתה הקריאה שהדהדה ברחבי חדר האוכל. ג'ן שאלה בשקט: "לא יכול להיות.. זאת…" "ג'ני, איפה את?" קרא עוד פעם הקול. ג'ן הסתובבה, וקראה: "סאמר!!!" הן התחבקו. אפשר לנחש שהן חברות טובות. ג'ן אמרה: "סאמר, תכירי את ג'ייק." "אבל מה עם…" שאלה סאמר. היא אמרה לה: "לא נפרדנו. ג'ייק הוא…. רק חבר טוב." סאמר חייכה חיוך חתולי. ג'ן הציעה: "למה שלא תלכי לקחת את המנה שמגישים היום ותצטרפי אלינו?" "כן. שמעתי שהיום יש סושי ואוכל יפני. אני מתה כבר לנסות טמפורה!" בתוך כדקה סאמר לקחה את המנות. המגש שלה היה כ"כ מלא- סושי, מרקים, לחמים….. ותה חם. אני לא מבין כ"כ למה כל אלה אבל… בצד החיובי, הייתה לנו הזדמנות לנסות את הטעם. סאמר אמרה לג'ן: "ג'ניי, תנסי." היא טבלה פרוסת לחם במרק טמפורה. (יש בכלל כזה דבר מרק טמפורה?) ג'ן אמרה: "סאמר, תודה." "ג'ייק, תנסה גם. וחבל שלא הזמנתם גם מרק כמו שלי, סושי בתוך המרק? דליקטס." אמרה סאמר וקירבה אליי את הפרוסה. רק האזור עם המרק היה רך, שאר הלחם היה קשה כמו לבנים. נתתי ביס… בעצם זה לא כ"כ נוראי. סאמר ראתה את ג'ייקוב מתקרב. היא אמרה: "ג'ייקוב פה." "סאמר?!" הוא קרא. יופי. עכשיו נהרס לי התענוג של הלחם הטבול. סאמר נתנה לג'ייקוב סטירה חזקה, חזקה כ"כ עד שהוא נפל לרצפה. הוא התרומם ושאל: "מה לעזאזל…" אבל לפני שהוא הספיק להשלים את המשפט סאמר בעטה אותו בבטנו עד לקיר. תפסתי את סאמר מהר. אני חששתי לחיי, באותו רגע. שאלתי אותה: "וואו, מאיפה לעזאזל הבאת את הכוח הזה ולמה עשית את זה?" סאמר ענתה: "אף אחד לא פוגע ברגשות חברתי הטובה ביותר!" ג'ן הרגיעה אותה: "זה… בסדר."