חודש באנגליה ♥ (1D) פרק 12

"ייאלה בואי" זאין אמר והחזיק את ידי ומשך אותי הצידה, "לאן יא אלים" אמרתי, "אני לא הולך לצאת מהכניסה הראשית שאני לבוש ככה?! את רוצה שאני אמות!? " הוא אמר רציני למדי, ופתח איזה דלת אחורית שם ושנינו יצאנו, "מה עם השאר?, " שאלתי ,"זה בסדר שלחתי להארי הודעה, "אבל אני צמאה בסוף לא שתיתי את הקולה שלי בגללך!" אמרתי לו והוא צחק, "את עוד מעזה לצחוק עליי! את שפכת עלי את הקולה.
"אני לא התכוונתי" "כן אני מאמין" צחק בציניות ,
"אוח זה היה בטעות!" "שיט!" הוא צרח, "מה ישלך?"שאלתי וראיתי אותו בוהה באייפון שלו בשוק, "מה קרה?" הצצתי לראות, "בטעות הממ שלחתי לאמא שלי את ההודעה הממ במקום להארי…." "איך התבלבלתה בדבר ככזה?!" שאלתי ,"לאא יודעע " הוא אמר והתיישב בספסל, ציחקקתי וישבתי לידו,
"נו איפה הם מתעקבים יותר מדי" אמר ליאם, "תן להם" נייל אכל כבר את המנה השלישית שלו, "איך מותר לכם …"שאלה דנה ,"אסור" לואי צחק, "לניל הכול מותר" הוסיף הארי, "המממ טוב אני רוצה לבקש משהו ." אמרה דנה הם הסתכלו עלייה במבט של…דברי
"אפשר תמונה?"שאלה , לואי התחיל להפוצץ מצחוק, ליאם עדיין בהה בה, והארי התקרב אלייה, "בשמחה:" הוא חייך והיא יכלה להריח את הבושם שלו …"קרוב מדי" ליחששה , "תצלם ליאם " אמר הארי וחיבק אותה, היא בקושי נשמה,",טוב אני מעלה אחר כך לאינסטגרם ולטוויטר, "אמר ליאם וכייון לצלם, "להודיע על החברה החדשה של הארי כן…"לואי חייך, נייל עדיין היה עסוק בפיצה, "לאא יהרגו אותי!" צרחה, הארי בהה בה מופתע כאילו לא יודע , "למה יהרגו מעריצותיי לא אכזריות, " הוא התחיל להגיד ,"כן אה? טוב אני יוכלה להגיד לך שאני אחת מהם ואם היה לך חבררה עכשיו…בוא נגיד שלא הייתי הכי אוהבת אותה"
"אבל….אם לי טוב גם למעריצות שלי טוב… "הארי חייך ניראה תמים, אבל הוא לא ממש לא, "אתה הארי סטיילס! תקלוט אתה בעל של כל טינגיירית בעולם!" "והו כמה נשים יש לי …אני אפילו לא מכיר" כולם צחקו,
"תצאו מהמסעדה אנחנו בחוץ כי נתקעתי בלי חולצה וקר לי אז חוזרים מהר אני פה עם ונסה " הקראתי את ההודעה בפעם הרביעית כבר, "דיי להקריא אותה!! כמה אפשר!" זאין צרח, "ששש אתה רוצה שמעריצות יגלו אותנו ?" שאלתי והסתכלתי סביב, "יותר מדי שקט פה…." זאין אמר, אני התחלתי להיבהל הכול היה חשוך ועדיין אנחנו ביריד האימה, כבר הספקתי לשכוח מכל מה שקרה, "בוא נתקדם למסעדה.."מילמלתי, "למה פוחדת ?" הוא שאל, "לא" שיקרתי, קצת מפחיד באזור הזה, "טוב אם את כל כך מפחדת נלך " הוא קם מהספסל, "לא אמרתי את זה!" צרחתי עליו, לרגע היה דממה רק ההד שלי נשמע לרחוקים, "ששש….את אמרת…מעריצות יגלו אותנו" הוא קרץ לי והסתובב והתחיל ללכת , "המסעדה בכיוון הזה" אמרתי והצבעתי לכיוון השני, "לא אני זוכר באנו מפה!" הוא התעקש והמשיך ללכת, "אתה לא מקשיב ליי!" צרחתי , הוא המשיך ללכת מתעלם ,"מעצבןן אתה תלך לאיבוד, "לחשתי ורצתי אחריו להשיג אותו….הוא נעלם בחושך של היער, "או שיט יער….מה קורה בסרטים ביער בלילה ועוד ביריד האימה…. "זאין!" צעקתי, ההד חלף בכל היער בצורה מפחידה "זה לא מצחיק, " עשיתי עוד צעד, ואז שמעתי צרחה מאחוריי, צווחתי….