אני הארי האמיתי- לא מי שחשבתי שאתה פרק 1

הקדמה:
אני ילדה בת 17 קוראים לי נתלי אני ממש אוהבת את וואן דירקשיין
קצת עליי אני גובה עם עינים ירוקות ושער בין בלונד לג'ינג'י
והסיפור:
OMG אנחנו נוסעים ללונדון אני צועקת ל"חבורה" ככה אנחנו קוראים לעצמינו
( החבורה זה אני ועוד 3 חברים שלי: גפן, ידיד טוב שלי חמוד וחתיך, ליעם, אני והוא חברי ילדות הוא גם חמוד וחתיך. ואחרונה גלי החברה הכי טובה בעוללם גם היא גבוהה עם שער ארוך שחור ועינים כחולות משלמות)
"יש לנו מספיק כסף לנסוע ללונדון" צרחתי בהתלהבות "עוד שבוע אנחנו בלונדון" גפן התלהב "ייש" כולם צעקו בשמחה.
כעבור שבוע
כולנו עם המזוודות עולים על למטוס. אני מתיישבת ליד בין גלי לליעם וליעם ליד גפן. "לא ששכחת את הכרטיסים להופעה של וואן דירקשיין" היא שואלת אותי "נראה לך שאני ישכח זה הדבר הכי חשוב בעולם" צרחתי עלייה וצחקנו.
ירדנו מהמטוס ודודה שלי שגרה בלונדון באה לאסוף אותנו.
כעבור יומיים
טיילנו בלונדון הייפה והייה ממש כיף
" מחר ההופעה של וואן דירקשיין אנחנו חייבות לבחור בגדים" אני אומרת לגלי בהתלהבות. בחרנו בגדים והלכנו לחדר האוכל לארוחת ערב במלון שם גפן וליעם חיכו לנו "נו אתם מוכנות למחר?" ליעם שאל "ברור" גלי אמרה "חבל שאתם לא באים איתנו" אמרתי "מה כבר היינו עושים שם?!" ליעם אמר "צועקים להם אנחנו אוהבים אותכם" גפן אמר בציניות וצחקנו.
למחרת דודתי הסיעה אותנו
-ההופעה-
הרגע נגמר השיר האחרון ואני וגלי ניסענו לצאת ופיתאום גלי הלכה לאיבוד. חיפשתי אותה בכל מקום ניראלי. אני רואה איזה כניסה נראלי שזה למאחורי הקלהים שם אוכל לבקש עזרה.
נכנסתי ופתאום אני רואה את הארי סטיילס לבד בתא ההלבשה. לא יודעת למ האני מתחבאת מאחורי כמ הבגדים. הארי הוריד את החולצה ופתאום ראיתי שיש לו כול מיני סימנים על הכתפיים וגם קצת על הבטן. בום פגעתי מכמה בגדים והם נפלו "יש שם מישהו?!" הארי צעק,לבש שוב את החולצה שלו והתקרב עליי הוא ראה אותי . יצאתי משם ואמרתי לו שלום כיאלו לא ראיתי כלום.