בהילוך מהיר-פרק 1

סוף סוף,סוף סוף אראה אותו!
ידעתי שיגיע היום הזה,ידעתי,אבל לא ידעתי מתי!
היה לי המון חששות,אם הוא לא מה שנמצא בדמיוני?
אם הוא לא ירצה אותי?
אם הוא יתרחק ממני?
אם הוא ישנא אותי?
אם הוא יפחד ממני?
אם אני לא טובה מידי בשבילו?
אבל מיד הרגעתי את עצמי,'סוזן,תפסיקי!הכל יהיה בסדר!תחשבי טוב יהיה טוב'.
"תחשבי טוב יהיה טוב",המשפט הזה ילווה אותי כל חיי! כך אימי נהגה לומר לפני שהיא ..נהרגה.
אימי נהרגה בלידתי,היא ילדה אותי ומתה,היא בחרה ללדת אותי במקום לעשות הפלה ולהמשיך לחיות,היא בחרה בי מבלי להכיר אותי.
האחות,החוסר האחריות המוחלטת והמטופשת שלה,הודיעה לאבי על כך שאימי נפטרה בפלאפון,ואבי עשה תאונה,ונפטר,הוא לא ידע על זה שאימי תמות אחרי שתוליד אותי,היא חשה כאב רב מכדי לספר לו.
את המשפט "תחשבי טוב יהיה טוב" חברה של אימי,ליאונור,אמרה לי שאימי נהגה לומר כל הזמן את המשפט הזה.
טוב,נחזור לזה אחר כך, אתם בטח תוהים מי הוא הבחור הזה שאני כל כך מחכה לפגוש.
ןבטח כבר העלתם רעיונות כמו "איזה מישהי שהיא אוהבת או משהו כזה"
אז לא.
לפני כמה זמן,גיליתי שיש לי אח,כן אח,אח שלא ידעתי על קיומו,אני כל חיי חשבתי שאני בת יחידה אבל כנראה שלא,יש לי אח שגדול ממני בשנה,הוא בן 16,זה הדבר היחידי שאני יודעת עליו,אני לא יודעת איך קוראים לו ואיך הוא נראה.
עכשיו אני נוסעת מבית היתומים שלי לבית ספרו,שירלי,האומנת גילתה שיש לי אח,היא גם לא יודעת איך הוא הגיע לשם ומי אחראי עליו,כי בשבילי לא מצאו אדם שקרוב אלי,אנחנו לא יודעות מה הוא עושה שם ואיך הוא,ואם הוא בכלל יודע מי אני.
אף אחד לא אמר לו שאני מגיעה,איך אני אכנס?מה אני אומר?טוב אני אגיע לשם ונראה כבר.
אני מדמיינת אותי בראשי,מדמיינת את המפגש שלנו,אנחנו מאושרים וההתרגשות מציפה אותנו.
אני כבר מתרגשת,המון,ואני גם בלחץ נוראי!
רציתי ללכת לביתו ולא לבית ספרו אבל לא מצאנו את ביתו.
מעניין איך יהיה המפגש איתו.מקווה לטוב :)