איימי (סיפור על וואן דיירקשן) פרק כ"ו: דרמת ליאם-ג'סי

#מנקודת מבטה של ליאם:

רציתי להתקשר, רציתי לראות אם היא בסדר אך לא ידעתי מה להגיד.
שכבתי במיטתי, מצייץ בטוויטר ומשתגע- מחכה לטלפון ולתקווה שאולי היא תשיג אותי. לפתע צלצלול, הטלפון הואר. אני לא מאמין, זו היא!. פחדתי לענות- רבתי עם מוחי שאמר לי לענות, ועם לבי שאמר לי לענות ולהתנצל.
הושטתי יד עייפה אל עבר הטלפון- מקווה להגיד את הדבר נכון.
"הלו?" שמעתי אותה אומרת, "ליאם?". לא יכולתי לענות, המילים נלכדו בפי ולא רצו לצאת.
"אתה שם?" היא חשדה.
"כן, היי" אמרתי קפוא למשמע קולה המתוק.
"היי, תשמע" היא אמרה, "אני רציתי ל…".
"כן?" מללמתי, מקווה שמה שהיא תאמר לא יכלול את היותי מטומטם מגודל או חבר גרוע.

#מנקודת מבטה של ג'סי:

תהיתי אם כדאי להתקשר- אם כדאי לטרוח לסלוח למישהו שמביא את החברה הישנה שלו לידי. לבסוף החלטתי להתקשר, אהבתי לליאם גדולה מכדי לוותר עליה- אפילו אם זה בגלל דניאל.
"הלו? ליאם?" אמרתי כשמישהו ענה. "אתה שם?".
"כן,היי" הוא לפתע אמר.
"היי, תשמע" אמרתי "אני רציתי ל…".
"כן?".
"רציתי להתנצל, הייתי דרמטית בטירוף והיא, היא רק לקחה דברים נכון? אז.." התחלתי לגמגם.
"אני מבין, אני גם מתנצל" הוא התפרץ, "הייתי צריך להשאיר אותה בחוץ ולהיכנס לבד".
"זה בסדר" אמרתי במבוכה, "אני מבינה, גם לי היו מצבים כאלו עם חברים בעבר"